📝 מבוא להשלמת משפטים
🎯 למה השלמת משפטים?
שאלות השלמת משפטים הן חלק מרכזי בפרק החשיבה המילולית בבחינה הפסיכומטרית. הן בודקות את יכולתכם להבין טקסט מורכב ולזהות קשרים לוגיים בין רעיונות.
הידעתם? בכל פרק חשיבה מילולית יש בדיוק 3 שאלות השלמת משפטים. מכיוון שבמבחן יש שני פרקי חשיבה מילולית בחובה, תיתקלו ב-לפחות 6 שאלות מסוג זה! שליטה בנושא יכולה להעלות את הציון שלכם משמעותית!
מה נלמד בשיעור הזה?
- איך לזהות את הרעיונות העיקריים במשפט מורכב
- איך לסנן "רעשי רקע" ולהתמקד בעיקר
- ארבעה סוגי מילות קישור וכיצד לזהות אותן
- איך להשלים יחידות תוכן (לא רק מילות קישור)
- אסטרטגיות לפתרון מהיר ומדויק
🎯 מטרות השיעור
בסיום שיעור זה תוכלו:
1️⃣ לזהות יחידות תוכן
לאתר את הרעיונות העיקריים בכל משפט מורכב
2️⃣ לסנן רעשי רקע
להבדיל בין מידע חיוני למידע משני
3️⃣ לזהות 4 סוגי קשרים
סיבתי, עקיפה, דמיון וניגוד
4️⃣ להשלים תוכן
לשבץ מילות קישור ויחידות תוכן
📚 מושג מפתח: יחידות תוכן
יחידת תוכן היא רעיון, דעה, טענה או מידע עיקרי שמובע במשפט. ברוב המשפטים בבחינה יש שתיים או יותר יחידות תוכן שמקיימות ביניהן קשר כלשהו.
דוגמה:
שתי יחידות התוכן במשפט:
- יחידה 1: המנהל חושב שהמורה לא מקצועית
- יחידה 2: אף אחד מהתלמידים שלה לא עבר את הבגרות
הקשר: יחידה 2 היא הסיבה/הנימוק ליחידה 1
🔇 מושג מפתח: רעשי רקע
רעשי רקע הם פרטי מידע שמסרבלים את המשפט אך אינם חיוניים להבנת הרעיון המרכזי. הם עלולים לבלבל ולהקשות על ההבנה - לכן חשוב ללמוד "לנקות" אותם.
סוגי רעשי רקע:
- שמות ותארים: שם בית הספר, שם האדם, תואר התפקיד
- תיאורים עודפים: "בלב כבד ובצער רב"
- זמן ומקום: "במהדורת החדשות של השעה תשע בערב"
- הערות צדדיות: "שלדעתה אין רדודה ממנה"
בואו נתרגל:
המשפט המכווץ:
"מזג האוויר יהיה סוער, ולכן החלטנו לבטל את הטיול."
לחצו על חלקי הרעש במשפט הבא כדי "לנקות" אותם:
"השרה טענה שמערכת החינוך זקוקה לרפורמה, שכן התלמידים אינם מוכנים לאתגרי המאה ה-21."
✅ בדיקת הבנה
מהי יחידת התוכן הראשונה?
יחידת התוכן הראשונה היא הטענה המרכזית: "למיקה אין סיכוי להצליח כפסנתרנית".
שאר הפרטים (שם האח, התואר "ספורטאי", הביטוי "אם תשאל לדעתי") הם רעשי רקע.
יחידת התוכן השנייה: אצבעותיה קצרות ושמיעתה לקויה (הסיבה/הפירוט)
🔗 מילות קישור - המפתח להצלחה
מילות קישור הן המילים שמחברות בין יחידות התוכן ומגדירות את הקשר ביניהן. הבנת מילות הקישור היא המפתח לפתרון נכון של שאלות השלמת משפטים!
ארבעה סוגים עיקריים: (לחצו על כל כרטיס לפירוט!)
✓ מקיימות
תוצאה צפויה
👆 לחצו🔑 סיבה ← תוצאה צפויה
↺ עוקפות
תוצאה מפתיעה
👆 לחצו🔑 סיבה ← תוצאה הפוכה!
🤝 דמיון
שני צדדים דומים
👆 לחצו🔑 א' חושב X, וגם ב' חושב X
⚔️ ניגוד
שני צדדים שונים
👆 לחצו🔑 א' חושב X, אבל ב' חושב Y
✓ מילים שמקיימות ציפייה סיבתית
מילים אלו מראות שיש קשר לוגי וצפוי בין שני חלקי המשפט. אם חלק א' נכון, חלק ב' הוא התוצאה הטבעית שלו.
| מילים מקיימות - יש ללמוד בעל פה! | |||
|---|---|---|---|
| לכן | על כן | לפיכך | אי לכך |
| משום כך | בשל כך | מאחר שכך | הואיל וכך |
| כתוצאה מכך | עקב כך | בעקבות זאת | מהסיבה הזאת |
| מפני ש- | משום ש- | מכיוון ש- | אין תמה ש- |
| מאחר ש- | בזכות זה | בגין עובדה זו | לאור עובדה זו |
"שר החינוך ידוע לכל כאדם שעומד מאחורי הבטחותיו, ולכן הכול האמינו לו כשהבטיח להעלות את שכר המורים."
הקשר לוגי: אם עומד מאחורי הבטחות ← צפוי שיאמינו לו
↺ מילים שעוקפות ציפייה סיבתית
מילים אלו מראות שהתוצאה מפתיעה או הפוכה ממה שהיינו מצפים. יש ניגוד בין שני חלקי המשפט.
| מילים עוקפות - יש ללמוד בעל פה! | |||
|---|---|---|---|
| בכל זאת | על אף | אף על פי | למרות |
| חרף זאת | חרף העובדה | ברם | עם זאת |
| יחד עם זאת | ואולם | אף ש- | אבל |
| אלא ש- | אך | למרות זאת | על אף זאת |
"שר התרבות ידוע לכל כאדם שאף פעם אינו מקיים את הבטחותיו, ולמרות זאת הכול האמינו לו כשהבטיח להעלות את תקציבי התרבות."
הקשר מפתיע: אם לא מקיים הבטחות ← לא צפוי שיאמינו לו, אבל האמינו!
🤝 דמיון ו-⚔️ ניגוד
מראות ששני הצדדים מסכימים או דומים
| כמוהו | בדומה ל- |
| כשם ש- | כפי ש- |
| כמו | בדיוק כמו |
| וכך גם | כמוה |
מראות ששני הצדדים חלוקים או שונים
| לעומתו | בניגוד ל- |
| להבדיל מ- | שלא כמו |
| בכך הוא שונה מ- | לעומת זאת |
דמיון: "הכתב של ערוץ 2 סבור שההחלטה הייתה שגויה, וכמוהו חשב גם הכתב של ערוץ 10."
ניגוד: "דני סבור שההחלטה נכונה, לעומתו רוני חושב שהיא שגויה."
לחצו על מילה ואז על הקטגוריה המתאימה:
✓ מקיימות
↺ עוקפות
🤝 דמיון
⚔️ ניגוד
🔒 שאלת חובה - לפני שממשיכים
אם העדות מלאת סתירות, צפוי שהשופט ידחה אותה. זה קשר לוגי וסיבתי.
לכן נשתמש במילה מקיימת: "ולכן".
📝 תרגיל תיקון
הסבריו של המורה היו ברורים ופשוטים, _______ אף אחד מהתלמידים לא הבין אותם.
אם ההסברים ברורים, הציפייה היא שהתלמידים יבינו. אבל הם לא הבינו - זו תוצאה מפתיעה!
לכן נשתמש במילה עוקפת: "ולמרות זאת".
📝 תרגול מילות קישור
מיכל לא אוהבת שפם ← לא הסכימה לצאת עם בעל שפם. זו תוצאה צפויה = "ולפיכך"
דני חושב שסרטים מבוססי מציאות פחות מהנים, יוסי חושב שהם יותר מרתקים - דעות מנוגדות!
לכן נשתמש במילת ניגוד: "להבדיל מ-"
📝 תרגול נוסף - מילות קישור
שירלי: הרבה שקדי מרק, מעט אטריות | רן: מעט שקדי מרק, הרבה אטריות
העדפות הפוכות = מילת ניגוד: "בניגוד ל-"
כולם אמרו גשום, חוץ מאחד שאמר חם ויבש - הוא יוצא דופן!
"למעט" = הוצאה מקבוצה (סוג של ניגוד)
📝 השלמת יחידות תוכן
בחלק מהשאלות בבחינה לא מבקשים למצוא מילת קישור, אלא להשלים את יחידת התוכן עצמה - לשבץ את הטקסט שמתאים לקשר הלוגי במשפט.
דוגמה:
הניתוח:
- יחידה 1: השר עומד מאחורי הבטחותיו (= אמין)
- מילת הקישור: "למרות זאת" = עוקפת ציפייה
- יחידה 2: צריכה להיות הפוכה מהצפוי
הצפוי: אם אמין ← יאמינו לו
ההפך (כי יש "למרות"): אף אחד לא האמין לו
"ולפיכך" = מילה מקיימת → התוצאה צפויה מהסיבה.
אם לא הופתענו שתרמה ← היא ידועה כנדיבה. (סיבה צפויה = תוצאה צפויה)
לו הייתה המילה "ולמרות זאת" ← התשובה הייתה "קמצן" (כי אז התרומה מפתיעה).
תרגיל תיקון: נסו שוב - מה הקשר שמילת הקישור "לפיכך" יוצרת?
"לפיכך" = מילה מקיימת → מחברת סיבה לתוצאה צפויה.
📝 תרגול השלמת תוכן
"אינני נוטה ללכת שולל" = בדרך כלל לא מאמין להבטחות
"אולם" = מילה עוקפת → הפעם קרה ההפך = "נפלתי בפח" (האמנתי ונכשלתי)
המילה "אך" כאן אינה עוקפת אלא מציגה ניגוד בין מצבים:
רועש = קשה להירדם | שקט = קל להירדם (ההפך הלוגי)
לכן: "מיד שוקע בשינה עמוקה"
📝 שאלות מורכבות - כמה חסרים
בבחינה הפסיכומטרית רוב השאלות כוללות 2-4 חסרים. יש לבדוק כל חסר בנפרד ולוודא שכל החלקים מתאימים יחד.
חסר 1: נטיות אתלטיות → בחר באמנויות (מפתיע!) → "על אף"
חסר 2: בחר באמנויות → לא זכה בספורט (צפוי!) → "ולכן"
📝 תרגול שאלות מורכבות
חסר 1: לא מאמין → לא הולך לבית כנסת (צפוי!) → "בשל"
חסר 2: בדרך כלל לא הולך, הפעם הלך (מפתיע!) → "למרות זאת"
חסר 3: הסיבה שהלך - לכבד את אביו (סיבתי) → "מאחר"
📋 שאלה בסגנון בחינה - ארבעה חסרים
חסר 1: יו"ר הוועד מגן על החברה → "סבור" (חיובי)
חסר 2: החברה רוצה לבצע → "מעוניינת"
חסר 3: אבל יש בעיה → "אך אין לה את" (המשאבים)
חסר 4: לכן אין מקום לטענות → "אינו מוצא כל" (הצדקה)
📋 שאלה בסגנון בחינה - ארבעה חסרים
"אילו" = אם הייתי יודעת (תנאי חיובי)
"עולה על" = הספרדית טובה יותר
"לא הייתה מופתעת" = כי ידעה שהיא חזקה
"ניצחה את ה-" = הספרדית ניצחה (כצפוי מרמת המשחק שלה)
הלוגיקה: אם הייתי יודעת שהיא טובה ממני, לא הייתי מופתעת שהיא ניצחה.
📋 אסטרטגיית פתרון בארבעה שלבים
כדי לפתור שאלות השלמת משפטים ביעילות, עקבו אחרי ארבעת השלבים הבאים:
שלב 1: קריאה ראשונה
קראו את המשפט בקול (או "בראש") עם אינטונציה נכונה. עצרו בסימני פיסוק.
שלב 2: זיהוי יחידות התוכן והקשרים
"נקו" רעשי רקע, כווצו כל יחידה, וזהו את הקשר: סיבתי? עקיפה? דמיון? ניגוד?
שלב 3: בדיקת כל חסר בנפרד
התאימו כל חסר לקשר הלוגי. ודאו שכל החלקים עובדים יחד.
שלב 4: קריאה סופית ובדיקה
קראו את המשפט המושלם ובדקו שהוא הגיוני ושכל החלקים מתאימים.
⚠️ טעויות נפוצות
"לולא" = אם לא היה קורה (שלילי)
"אילו" = אם היה קורה (חיובי)
✓ "לולא היה גשם, היינו יוצאים" (= לא היה גשם → היינו יוצאים)
✓ "אילו היה גשם, היינו נשארים" (= היה גשם → היינו נשארים)
שימו לב למילים כמו: אינו, לא, אין, טרם, מעולם לא
הן הופכות את המשמעות!
בשאלות עם כמה חסרים - גם אם חסר אחד נראה נכון, בדקו את כולם!
"אינו אלא X" = "הוא X" (חיובי, לא שלילי!)
✓ "תלבושת אחידה אינה אלא מגבלה" = תלבושת אחידה היא מגבלה
✓ "האדם אינו אלא עץ השדה" = האדם הוא עץ השדה
✗ אל תפרשו "אינו אלא" כשלילה - זו הטעות הנפוצה ביותר!
מילת קישור "נודדת" - לפעמים מילת הקישור מופיעה בתחילת המשפט, לא בין שני חלקיו!
למרות הסתייגותה מתרבות הרייטינג, מיה צופה בכל פרקי "האח הגדול".
← מילת הקישור "למרות" בהתחלה, לא באמצע!
📋 סוג חדש: השלמה ארוכה אחת
שימו לב! בבחינות האחרונות הופיע סוג חדש של שאלות - פסקה ארוכה עם השלמה אחת בלבד, אך התשובות הן משפטים שלמים או ביטויים ארוכים.
הרעיון המרכזי: שינויים גדולים נוצרים משינויים קטנים שמצטברים לאורך זמן.
המילה "הלוא" מציגה טענה שאמורה להיות ברורה מאליה.
תשובה 2 היא אנלוגיה מתאימה: טיפות קטנות (= שינויים יומיים) מצטברות עד שהכוס גולשת (= שינוי דרמטי).
שאר התשובות עוסקות בזיכרון ותמונות, לא ברעיון ההצטברות ההדרגתית.
📋 עוד דוגמה: השלמה ארוכה
המפתח: האנלוגיה בסוף - "אי אפשר לעצור את הגשם, אפשר להשתמש במטרייה".
הלוגיקה: אם אי אפשר לפתור את הבעיה במקור (גשם/תאורה), פותרים אותה בצד המקבל (מטרייה/וילונות).
תשובה 3 מתאימה: לא מכבים את הפנס (מקור הבעיה), אלא חוסמים את האור בצד שלנו.
תשובות 1-2 מנסות לפתור במקור, תשובה 4 לא פותרת כלל.
📋 סיכום השיעור
שלושת המושגים המרכזיים:
- יחידות תוכן - הרעיונות העיקריים במשפט
- רעשי רקע - פרטים שאפשר להתעלם מהם
- מילות קישור - המילים שמגדירות את הקשר בין היחידות
✓ מקיימות
לכן, לפיכך, משום כך, מאחר ש-
= תוצאה צפויה
↺ עוקפות
למרות, בכל זאת, חרף, אבל
= תוצאה מפתיעה
🤝 דמיון
כמוהו, בדומה ל-, כשם ש-
= שני צדדים דומים
⚔️ ניגוד
לעומתו, בניגוד ל-, להבדיל מ-
= שני צדדים שונים
🎯 מבחן סיום - שאלות בסגנון בחינה
ענו על 4 השאלות הבאות:
"חרף" = למרות (עוקפת) → התלמידים לא הקשיבו
"לא טרחו" = לא התכוננו
"ולכן" (מקיימת) → לא התכוננו = ציונים נמוכים
"אילו" = אם הייתי יודע (חיובי)
"אינו נוהג" = המנהל לא נותן בונוסים בד"כ
"הייתי מופתע" = כי קיבלתי למרות שהוא לא נוהג לתת
"אף" = למרות ש- (עוקפת) → מסעדה צמחונית אבל...
מנות בשר "מאוד" פופולריות (מפתיע!)
"ולכן" (מקיימת) → פופולרי = מרחיבים
המשפט האחרון אומר "לפיכך" (מקיימת) ומדבר על ענישה פומבית.
לכן ההשלמה צריכה להסביר למה פומביות חשובה.
תשובה 2: עונש לא מרתיע אם לא יודעים עליו → צריך פומביות.
🚀 הצעדים הבאים
סיימתם את שיעור המבוא! מה עכשיו?
📝 תרגול
פתרו את סט התרגול להשלמת משפטים
📚 שיעור הבא
מילות קישור מתקדמות וביטויים מיוחדים
🔍 חזרה
שננו את טבלאות מילות הקישור
טיפ לזכירה:
צרו לעצמכם כרטיסיות (Flashcards) עם מילות הקישור - כתבו את המילה בצד אחד ואת הסוג שלה בצד השני. תרגלו כל יום עד שזה יהיה אוטומטי!