כל מה שרציתם לדעת על לימודי רפואה

תנאי הקבלה ללימודי רפואה

נתחיל בבסיס: תנאי הקבלה ללימודי רפואה במסלול השש-שנתי (בהמשך נדבר גם על המסלול הארבע-שנתי והתלת-שנתי) אומנם משתנים ממוסד למוסד, אך תהליך הקבלה בכל האוניברסיטאות מורכב משלושה שלבים דומים למדי:

• ציון סכם (נתונים קוגניטיביים) - כל אוניברסיטה קובעת ציון סכם המחושב באופן שונה. לרוב, ציון סכם משוקלל מציון פסיכומטרי (680 לפחות), בגרות מלאה (ממוצע של יותר מ-90), עברית ברמה גבוהה (105 לפחות במבחן יעל/יעלנט למועמדים שאין להם בגרות בעברית) ואנגלית ברמה גבוהה (120 לפחות במבחן אמי"ר/ם או בפרק האנגלית בפסיכומטרי). כל אוניברסיטה קובעת את ציון הסכם ללימודי רפואה רק לאחר שההרשמה נסגרת, והוא משתנה משנה לשנה. 
• הערכה אישיותית - מועמדים שעומדים בתנאי הסף יזומנו לשלב הערכה אישיותי. בשלב זה יבחנו אם יש לכם את "המיומנויות הרכות" הרלוונטיות ללימודי רפואה, למשל יחסים בין-אישיים, עמידה בלחצים, תעדוף וקבלת החלטות ועוד. כל אוניברסיטה מנהלת את מבחני האישיות באופן שונה - בין שבאמצעות מבחנים ממוחשבים ייחודיים, ובין שבאמצעות זימון למרכזי הערכה של מו"ר מרק"ם.
• ראיונות אישיים - מועמדים שעברו את שלב ההערכה האישיותית יזומנו לראיונות האישיים, אם כי חלק מהאוניברסיטאות מסתפקות בראיונות שנערכים במסגרת מרכז ההערכה. מועמדים שיעברו את הריאיון יתקבלו ללימודים. 
  
  

ההבדלים בין המסלולים: שש-שנתי, ארבע-שנתי ותלת-שנתי

בשנים האחרונות נפתחו מסלולי קבלה נוספים ללימודי רפואה המקנים תואר ד"ר לרפואה בישראל (M.D). ההבדלים העיקריים בין המסלולים הם משך הלימודים ותנאי הקבלה. 

• מסלול שש-שנתי: המסלול השש-שנתי הוא מסלול הלימודים הקלאסי של לימודי רפואה. המסלול מורכב משלוש שנים של לימודים קדם-קליניים, ואחריהן שלוש שנות לימודים קליניים. בסוף השנה השישית ניגשים לבחינות הגמר הארציות של משרד הבריאות, ומשם ממשיכים לשנת סטאז'. אלו האוניברסיטאות שמציעות מסלול שש-שנתי: הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת בר-אילן בצפת.
• מסלול ארבע-שנתי: המסלול הארבע-שנתי הוא מסלול הסבה לרפואה שמיועד לבוגרי תואר ראשון מכל תחום. השנתיים הראשונות במסלול זה מתמקדות בלימודים עיוניים הייחודיים לרפואה, והשנתיים האחרונות מיועדות ללימודים קליניים. לאחר מכן הסטודנטים ניגשים לבחינות הארציות וממשיכים לשנת סטאז'. אלו האוניברסיטאות שמציעות מסלול ארבע-שנתי: אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן בצפת ואוניברסיטת אריאל.
• מסלול תלת-שנתי: מסלול נוסף שכדאי להכיר הוא המסלול התלת-שנתי, מסלול ייחודי לאוניברסיטת בר-אילן בקמפוס צפת. המסלול מיועד לסטודנטים ישראלים שסיימו שלוש שנות לימודים קדם-קליניים בחו"ל, ורוצים להמשיך את הלימודים הקליניים ואת הסטאז' בארץ.

מכינה אקדמית לרפואה

מכינה לרפואה יכולה להתאים למועמדים שלא עומדים בציון הסכם שהאוניברסיטה דורשת, וגם למועמדים שמעוניינים להירשם למסלול הארבע-שנתי וצריכים להשלים קורסי ליבה. תוכנית הלימודים משתנה ממכינה למכינה, וכך גם משך הלימודים - שנע בין מספר שבועות לשנתיים.

מכינות למסלול השש-שנתי ללימודי רפואה:

• נתיב לאקדמיה באוניברסיטת בן-גוריון - אוניברסיטת בן-גוריון היא האוניברסיטה היחידה המאפשרת קבלה ללימודי רפואה גם מבלי להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, ומחליפה את ציון הפסיכומטרי במכינה אקדמית. המכינה נמשכת 13-7 שבועות, וכוללת קורסים בחשיבה מתמטית ובאוריינות באנגלית ובעברית. 
• מכינה באוניברסיטה העברית - מכינה מוגברת במסלול למדעי הטבע והחיים, שנמשכת תשעה חודשים. ציוני המכינה יכולים להחליף את ציוני הבגרויות בקבלה לרפואה בעברית. 
• תוכנית "מובילים" באוניברסיטת תל אביב - תוכנית המיועדת להנגשת ההשכלה הגבוהה לבוגרי החינוך החרדי. אוניברסיטת תל אביב אומנם לא מציעה את המכינה, אך מקבלת את הציונים של המכינה במסלול מדעי הטבע או מדעים מדויקים בבר-אילן. ציוני המכינה יכולים להחליף את ממוצע הבגרויות הנדרש. המכינה נמשכת כשנה אקדמית.
• מכינה ייעודית להנדסה ומדעים מדויקים לתל אביב - מכינה מטעם אוניברסיטת בר אילן, שיכולה להחליף את ציוני הבגרויות בתנאי הקבלה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. המכינה נמשכת תשעה חודשים.

מכינות לבוגרי תואר ראשון שמעוניינים בהסבה לרפואה במסלול הארבע-שנתי:

• מכינה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן - מכינה של שנה אקדמית, המיועדת להשלמת קורסי ליבה לבוגרי תואר ראשון עם רקע בביולוגיה ובכימיה.
• מכינה לרפואה באוניברסיטת אריאל - מכינה של שנה אקדמית, שמתרכזת בלימודי הליבה לרפואה, ומתאימה לבוגרי תואר ראשון בממוצע של 80 לפחות שעומדים בתנאים הנוספים ללימודי רפואה. 
• אפיק המעבר של האוניברסיטה הפתוחה - תוכנית המיועדת לבעלי תואר ראשון שמעוניינים להתקבל למסלול הארבע-שנתי לרפואה בכל אחת מהאוניברסיטאות הרלוונטיות ונדרשים להשלים קורסי ליבה. האוניברסיטה הפתוחה מציעה אפיק מעבר של שנה או של שנתיים.
  
  

עלות לימודי רפואה

שכר הלימוד האוניברסיטאי בישראל מפוקח על ידי המל"ג. שנת לימודים שלמה עולה כ-14,774 ₪ (המל"ג מעדכן את עלות השנה האקדמית מדי שנתיים). מכאן ניתן לגזור את עלות הלימודים:

• עלות המסלול השש-שנתי - 88,644 ₪ לכל המסלול 
• עלות המסלול הארבע-שנתי - 59,096 ₪ לכל המסלול 
• עלות המסלול התלת-שנתי - 44,322 ₪ לכל המסלול

מלבד שכר הלימוד, צריך לקחת בחשבון גם את דמי ההרשמה (כ-450 ש"ח) וכן את עלות שלבי המיון של כל אוניברסיטה. במסגרת העלויות האלו אפשר למנות את עלות הפסיכומטרי, עלות השאלון האישי-ביוגרפי, מרכז ההערכה של מו"ר/מרק"ם, מערכת מר"ב, מבחן הידע וכו'. העלויות נעות בין כמה מאות שקלים ועד ליותר מאלף שקלים לשלב מיון. יש לזכור שרבים מהמועמדים מתמיינים לכמה אוניברסיטאות, ולפעמים גם יותר מפעם אחת.

מה כוללים לימודי רפואה? 

לימודי רפואה מתחלקים לשלושה חלקים: לימודים קדם קליניים, לימודים קליניים ושנת סטאז'.

לימודים קדם-קליניים הם שווי ערך לתואר ראשון במדעי הרפואה. לימודים אלו אורכים שלוש שנים (במסלול השש-שנתי) וכוללים קורסי בסיס בתחומים כמו ביולוגיה, פיזיקה, כימיה, אפידמיולוגיה וסטטיסטיקה, לצד לימודים ממוקדים בפיזיולוגיה, במדעי העצב, בחינוך רפואי, במערכות גוף האדם וכו'. 

לאחר מכן, הסטודנטים ממשיכים ללימודים קליניים - לימודים מעשיים וממוקדים יותר, שנערכים בקבוצות קטנות. הלימודים הקליניים אורכים 70 שבועות לפחות, ומתקיימים בבתי החולים בסבבים בין כל המחלקות. את הלימוד המעשי משלים לימוד עיוני מקביל. לדוגמה, קורס מבוא עיוני בנוירולוגיה נערך במקביל ללימודים מעשיים במחלקה הנוירולוגית בבית החולים. בסיום הסבב, נערכת בחינת סיום בתחום הרלוונטי. בסוף השנה השישית הסטודנטים נדרשים להגיש את עבודת הגמר שלהם, שהיא עבודת חקר מדעית.

שנת הסטאז' מגיעה אחרי הגשת עבודת הגמר. זוהי שנת התנסות מעשית שנערכת בבתי החולים. השלמת שנת הסטאז' בהצלחה תכשיר אתכם להיות רופאים מן המניין.

סטאז' ברפואה

כדי לקבל רישיון לעסוק ברפואה, בוגרי לימודי רפואה מחויבים להשלים שנת סטאז'. כדי להתחיל את שנת הסטאז', יש להשלים את כל חובות הלימודים, ובהן בחינות גמר והגשת עבודת גמר, וכן לעבור בהצלחה את הבחינה הממשלתית.

שנת הסטאז' מתחילה בארבעה מועדים מדי שנה (מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר), ואפשר להתחיל אותה עד שנתיים מסיום לימודי הרפואה. לאחר הסטאז', נערכת הגרלת שיבוץ של הרופאים הטריים להתמחות במגוון המוסדות הרפואיים בארץ.

יש שני מסלולי סטאז' לבחירת הסטודנטים:

• מסלול א' - סטאז' ברוטציה: שלושה חודשים במחלקת רפואה פנימית, חודשיים בכירורגיה כללית, חודשיים ברפואת ילדים, חודש ברפואה דחופה וחודש בהרדמה וטיפול נמרץ. החודשיים הנוספים מוקדשים לתחום לבחירת הסטאז'ר או הסטאז'רית.
• מסלול ב' - סטאז' ישיר: במסלול זה יש שלוש אפשרויות לבחירה: התמחות בפנימית (חודשיים כירורגיה כללית, חודשיים רפואת ילדים, חודש רפואה דחופה ושישה חודשים רפואה פנימית), התמחות בכירורגיה (שלושה חודשים רפואה פנימית, חודש רפואת ילדים, חודש רפואה דחופה ושישה חודשים בכירורגיה), והתמחות ברפואת ילדים (שלושה חודשים ברפואה פנימית, חודש בכירורגיה, חודש ברפואה דחופה ושישה חודשים ברפואת ילדים). 

לימודי רפואה בחו"ל

אף על פי שיש בארץ לא מעט מסלולי לימוד ואופציות לקבלה ללימודי רפואה, ישראלים רבים בוחרים להירשם ללימודי רפואה בחו"ל. הסיבה המרכזית לכך היא תנאי הקבלה הנוקשים בארץ, לצד מספר המקומות המצומצם והתחרות הגבוהה.

אחד היעדים הפופולריים ביותר ללימודי רפואה בחו"ל עבור ישראלים הוא איטליה. אלו הסיבות העיקריות לכך: שכר הלימוד באיטליה הוא מהנמוכים בעולם (כ-3,000 יורו בשנה, בממוצע); יש היצע רחב של בתי ספר לרפואה באיטליה (יותר מ-20), ומתוכם מוסדות רבים שעורכים את הלימודים באנגלית; וכמובן - תנאי הקבלה יותר מקילים מבארץ.

כדי להתקבל ללימודי רפואה באיטליה, צריך לקבל ציון של יותר מ-400 בפסיכומטרי, להגיש תעודת בגרות מלאה (מתורגמת לאנגלית או לאיטלקית) ולקבל ציון גבוה במבחן IMAT. מבחן IMAT הוא מבחן של אוניברסיטת קיימברידג', המיועד למועמדים ללימודי רפואה בבתי ספר עם תוכנית בינלאומית. 

לאחר סיום הלימודים בחו"ל וקבלת ההסמכה לעסוק ברפואה באירופה, יש לגשת לבחינת הרישוי הממשלתית בישראל. שימו לב, אם לא עברתם סטאז' במסגרת הלימודים בחו"ל, תצטרכו להשלים את שנת הסטאז' בארץ. 

חשוב לציין שלא כל בתי הספר לרפואה בחו"ל מוכרים כאן בארץ; מדי שנה משרד הבריאות מפרסם רשימת בתי ספר לרפואה שמוכרים על ידי מערכת הבריאות בישראל, וגם את אלו שלא. את הרשימה אפשר למצוא פה.

שכר הרופאים

שכר רופאים תלוי בנתונים שונים, שבהם ותק, תחום ההתמחות, מקום ומגזר (פרטי מול ציבורי):

• ותק - בשנת הסטאז' רופאים מרווחים 9,500-8,000 ₪ לחודש (כתלות בבית החולים). בשנות ההתמחות, השכר נע בין 20,000-12,000 ₪. ככל שהרופאים צוברים ותק, כך גם השכר עולה. רופאים בכירים ישתכרו בשכר של 30,000 ₪ ומעלה.
• תחום ההתמחות - לרוב, כירורגים (בעיקר במחלקה האונקולוגית והפלסטית) הם המשתכרים הגבוהים ביותר. אחריהם ניתן למצוא רופאי עור ומין, עיניים ואא"ג. הסיבה לכך יכולה להיות האפשרות בענפים אלו לפתוח קליניקה פרטית כבר בשלב מוקדם.
• מקום - רופאים בפריפריה העמוקה מתוגמלים בתוספות משמעותיות, ולעיתים משתכרים בממוצע בכ-30% יותר מרופאים במרכז. 
• מגזר - יש לקחת בחשבון את הפער בין רופאים בכירים במגזר הציבורי בלבד לבין רופאים בכירים שמשלבים בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. בשוק הפרטי, השכר יכול לנסוק לסכומים גבוהים במיוחד.