בדרך כלל ההוראה לנבחן היא:
"תאר את התמונה שלפניך. תאר מה היה בעבר, מה קורה עכשיו ומה יקרה בעתיד. תאר מה הדמות חושבת, מרגישה ועושה".
בתיאור תמונות מומלץ לתאר את המציאות ולא לנסות לייפות את התמונה בתיאור ורוד ושמח שאינו מתאים לפרטים. כשמתארים את התמונה רצוי להתחיל בתיאור הבעיה האמיתית שלדעת הכותב קיימת בתמונה.
במכון נועם יבצעו הנבחנים את מבחן תיאור התמונות כחלק ממבחני האישיות ולאחר מכן יקבלו על כך משוב של פסיכולוג.
בתמונה מוצגת ילדה המביטה במבט נוגה על כינור המונח בפניה.
להלן כמה תיאורים אפשריים לתמונה:
לאחר תיאור הבעיה יש לתאר איך הדמות בתמונה תתמודד עם הבעיה:
הניסיון מראה שהרבה נבחנים מנסים להטעות את הבוחנים ולתת תיאורים ורודים ומאושרים שאינם מתאימים לתמונה, הם חושבים:
"אם אכתוב משהו עצוב הפסיכולוג יחשוב שאני פסימי ודיכאוני. אני מכיר את הפסיכולוגים האלה, הם בטח רוצים לשמוע שהכל טוב ואופטימי. אני לא מבין איך הם מסיקים מסקנות טיפשיות כאלה. אין לי ברירה, אני אכתוב להם סיפור שמח."
גישה זו אינה נכונה. ההמלצה היא לתאר תיאור אמיתי ומאוזן, תיאור שיש בו בעיה אך מוצגת בו גם הדרך בה הדמות או הדמויות בתמונה מתמודדות עם המציאות הבלתי רצויה.