חולמים להיות רופאות ורופאים? אתם בטח כבר יודעים שתצטרכו לעבור דרך ארוכה, שמתחילה בעמידה בדרישות הקבלה הגבוהות, ממשיכה בשנים של לימודים ומגיעה לשיאה בסטאז' אינטנסיבי. אבל עוד לפני שבכלל מתחילים במסע הזה, ריכזנו לכם את כל המידע שאתם צריכים לדעת:
לימודי רפואה בישראל מתקיימים בפקולטות לרפואה באוניברסיטאות מוכרות ברחבי הארץ (בהמשך העמוד תראו את מסלולי הלימוד בארץ והאפשרות ללמוד בחו"ל). הלימודים כוללים לימודים פרה-קליניים ולימודים קליניים במחלקות בתי החולים. סיום הלימודים מקנה תואר דוקטור לרפואה MD, ואחריו מתבצע סטאז' של 9 חודשים בבית חולים מוכר.
במהלך השנים הקליניות סטודנטים וסטודנטיות לרפואה משתלבים במחלקות פנימיות, כירורגיות, ילדים ותחומים נוספים, ומקבלים הכשרה מעשית בפיקוח רופאות ורופאים מומחים. לאחר קבלת רישיון לעסוק ברפואה ממשרד הבריאות ניתן להשתלב בעבודה כרופאים כלליים או להתחיל התמחות באחד מעשרות תחומי ההתמחות המוכרים, הנמשכת לרוב 4–7 שנים.
רופאים ורופאות נדרשים לאחריות גבוהה מאוד, ולקבלת החלטות גם במצבים מורכבים או לא ודאיים, ולכן כדאי לבחון עד כמה אתם שלמים עם נשיאת אחריות והשפעה על אחרים. המקצוע דורש תקשורת בין-אישית מפותחת – היכולת להקשיב בסבלנות, להסביר מידע מורכב בצורה ברורה ולעבוד בשיתוף פעולה עם צוותים רפואיים. בנוסף, נדרשת יציבות רגשית שתאפשר לכם לתפקד גם במצבי לחץ, חירום או עומס מתמשך, מבלי שייפגע שיקול הדעת שלכם. כי אחרי הכול, רופאות ורופאים אחראים באופן ישיר על חיי אדם.
תחום הרפואה מתאים למי שמוכנים להשקיע שנים רבות בלימודים ובעבודה אינטנסיבית לפני עצמאות מקצועית מלאה. אם אתם מעוניינים במסלול החיים הזה, כדאי לוודא שיש לכם סקרנות מדעית, רצון ללמוד ולהתמקצע לאורך כל הקריירה שלכם, ולעיתים גם עניין במחקר אקדמי, לצד הרצון לעסוק ברפואה עצמה, כמובן.
רפואה ציבורית (בתי חולים): עבודה דינמית בחזית הטיפול הרפואי. מתאימה למי שמחפש "אקשן", עבודת צוות ומקרים מורכבים.
רפואת הקהילה (קופות חולים): רופאי משפחה בקהילה נהנים מעצמאות גדולה יותר, ושעות עבודה מסודרות יחסית. בנוסף, ברפואת משפחה יש יותר אינטרקציה עם מטופלים וקשר אישי איתם.
המגזר הפרטי: לאחר סיום ההתמחות רופאים רבים משלבים בקריירה שלהם גם עבודה פרטית (מרפאות, ניתוחים, ייעוץ וכו'). זהו האפיק עם פוטנציאל הרווח הגבוה ביותר.
רפואה בתעשייה ובמחקר (Biotech/Pharma): עבודה בחברות תרופות, סטארט-אפים רפואיים או מחקרים אקדמיים. הדגש הוא על פיתוח טכנולוגי, שכר גבוה בתנאי הייטק ופחות מגע ישיר עם מטופלים.
השכר במקצוע הרפואה מושפע מכמה גורמים מרכזיים:
ותק: בזמן הסטאז' רופאים מרווחים 9,500-8,000 ₪ לחודש (תלוי באיזה בית חולים). בשנות ההתמחות השכר נע לרוב בין 23,000-15,000 ₪. ככל שצוברים ותק, כך גם השכר עולה. גם תדירות המשמרות משפיעה רבות על השכר: מתמחים שמבצעים תורנויות רבות (מעל 300 שעות בחודש) עשויים להגדיל משמעותית את השכר שלהם. רופאים ורופאות בכירים ישתכרו בשכר של 30,000 ₪ ומעלה.
תחום ההתמחות: לרוב כירורגים (בעיקר במחלקות האונקולוגיות והפלסטיות) הם המשתכרים הגבוהים ביותר. אחריהם ניתן למצוא רופאי עור ומין, עיניים ואא"ג. הסיבה לכך יכולה להיות האפשרות בענפים אלו לפתוח קליניקה פרטית כבר בשלב מוקדם. במקצועות שבהם חסרים רופאים באופן קריטי (כמו הרדמה, פסיכיאטריה, גריאטריה, פתולוגיה או רפואה דחופה), המדינה מעניקה מענקים חד-פעמיים או רב-שנתיים גדולים מאוד.
מקום: בהתמחות בבתי חולים מרוחקים מהמרכז (כמו זיו בצפת, סורוקה בבאר שבע או פוריה בטבריה) מזכה את המתמחים במענקים נדיבים ובהטבות שכר משמעותיות, ולעיתים משתכרים בממוצע בכ-30% יותר מרופאים במרכז.
מגזר פרטי או ציבורי: יש להביא בחשבון את הפער בין רופאים בכירים במגזר הציבורי בלבד, לבין רופאים בכירים שמשלבים בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי, או אפילו עובדים בשוק הפרטי בלבד. בשוק הפרטי השכר יכול לנסוק לסכומים גבוהים במיוחד.
אופי התעסוקה וגובה השכר משתנים מאוד בהתאם לכל הגורמים האלה. ריכזנו לכם את הדוגמאות המרכזיות:
| תחום מומחיות | שכר ממוצע במגזר הציבורי (ברוטו) | פוטנציאל השתכרות במגזר הפרטי / תעשייה | אופי העבודה |
| טיפול נמרץ (ילדים/כללי) | כ-71,000 ₪ | נמוך – עיקר העבודה היא בבי"ח | אינטנסיבי מאוד, הצלת חיים |
| הרדמה | כ-64,000 ₪ | בינוני – מרפאות כאב / ניתוחים פרטיים | קריטי, דורש ריכוז גבוה |
| רפואת משפחה | כ-35,000 ₪ | בינוני – ניהול מרפאה / ייעוץ | קהילה, יציבות, קשר אישי |
| רדיולוגיה (דימות) | כ-44,000 ₪ | גבוה – פענוחים לחברות פרטיות | טכנולוגי, פחות מגע עם מטופלים |
| כירורגיה כללית | כ-48,000 ₪ | גבוה מאוד – ניתוחים פרטיים | חדר ניתוח, עומס |
| פסיכיאטריה | כ-43,000 ₪ | גבוה מאוד – קליניקה פרטית | תקשורת בין-אישית, ביקוש שיא |
| אורתופדיה | כ-32,000 ₪ | גבוה מאוד – ניתוחים וחוות דעת | פיזי, עבודה עם מכשור |
| מחקר ותעשייה (ביוטק) | 40,000-60,000 ₪ | גבוה מאוד – אופציות ובונוסים | מדעי, משרדי, ללא תורנויות |
| רפואת עור ועיניים | כ-40,000 ₪ | מקסימלי – אסתטיקה וניתוחים | פחות לחץ, שעות נוחות |
🩺נשמע בול בשבילכם? בואו תראו איך להתקבל ללימודי רפואה ⇐
המסלול השש-שנתי מיועד לסטודנטים שטרם השלימו קורסי רפואה כלשהם במוסדות אקדמיים בארץ או בחו"ל. המסלול נלמד בטכניון, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בן-גוריון, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בר-אילן בצפת. תנאי הקבלה מתמקדים בציוני הפסיכומטרי והבגרויות, לצד האבחון האישיותי והראיונות האישיים בתהליך המיון והקבלה. המסלול מורכב מ-3 שנים של לימודים קדם-קליניים, ואחריהן 3 שנים של לימודים קליניים. לאחר עמידה בבחינות הארציות, ממשיכים לסטאז' של 9 חודשים. כך נראה תהליך המיון:
ציון סכם (נתונים קוגניטיביים): כל אוניברסיטה קובעת ציון סכם המחושב באופן שונה. לרוב ציון הסכם מחושב כך:
כל אוניברסיטה קובעת את ציון הסכם ללימודי רפואה רק לאחר שההרשמה נסגרת, והוא משתנה משנה לשנה.
הערכה אישיותית במערכת מו"ר מרק"ם: בשלב זה ייבחנו "המיומנויות הרכות" הרלוונטיות ללימודי רפואה, למשל יחסים בין-אישיים, עמידה בלחצים, תעדוף וקבלת החלטות ועוד. רוב האוניברסיטאות מנהלות את מבחני האישיות שלהן במערכת מו"ר מרק"ם. אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן גוריון בוחנות את המועמדים במבחני אישיות ממוחשבים.
ראיונות אישיים: מועמדים שעברו את שלב ההערכה האישיותית יזומנו לראיונות האישיים, אם כי חלק מהאוניברסיטאות מסתפקות בראיונות שנערכים במסגרת מרכז ההערכה. מועמדים שיעברו גם את הריאיון יתקבלו ללימודים.
🩺 טוב לדעת: חלק מהמוסדות מתגמשים ומציעים חלופות לתנאי הקבלה, שעשויות להחליף את ציון הפסיכומטרי או את ממוצע הבגרויות – למשל תואר ראשון ממוסד מוכר למל"ג יכול במקרים מסוימים להחליף את ממוצע הבגרויות בסכם, וכך גם מכינות לרפואה.
מסלול ההסבה לרפואה מיועד לבוגרי תואר ראשון מכל תחום מוצע באוניברסיטאות תל אביב, בן גוריון, בר-אילן צפת, אריאל, מכון ויצמן ואוניברסיטת רייכמן. בשנתיים הראשונות מתמקדים הסטודנטים בלימודים עיוניים הייחודיים לרפואה, ובשנתיים האחרונות בלימודים קליניים. לאחר מכן ניגשים לבחינות הארציות ואז לסטאז'. מכיוון שהמסלול הארבע-שנתי מיועד לתלמידים בעלי תואר אקדמי, תנאי הסף שלו שונים מעט מאלו של המסלול השש-שנתי, ומתמקדים בשליטה בחומר הנלמד בקורסי הליבה ללימודי רפואה.
למי מיועד המסלול?
אקדמאים בעלי תואר ראשון מאוניברסיטת בן גוריון בממוצע 85 ומעלה או בוגרי תואר ראשון מיתר המוסדות האקדמיים בממוצע 80 לפחות (באוניברסיטאות רייכמן, תל אביב ואריאל נחשב גם תואר שני בממוצע 90 ותואר ראשון בממוצע 78).
סטודנטים שהשלימו את קורסי הליבה הבאים: ביוכימיה, סטטיסטיקה, גנטיקה, ביולוגיה של התא, ביולוגיה מולקולרית, מיקרוביולוגיה ופיזיולוגיה.
סטודנטים שיש להם ציון אנגלית ברמת פטור מהמבחן הפסיכוטמטרי או מבחן אמירנט. סטודנטים ששפת האם שלהם אינה עברית יידרשו להשיג ציון ברמת פטור בעברית במבחן יעלנט.
המועמדים המתאימים יוכלו להגיש מועמדות, ולאחר ההרשמה יזומנו למבחני המיון הבאים:
מבחן ידע: מבחן שאורך 3 שעות, הכולל 120 שאלות אמריקאיות בנושאים פיזיולוגיה, ביולוגיה מולקולרית וביולוגיה של התא.
הערכה אישיותית במערכת מר"ב: מערכת המיון ללימודי רפואה לבוגרי תואר ראשון (מר"ב) כוללת מספר מבחני אישיות: שאלון אישי-ביוגרפי, מרכז הערכה ושאלון שאו"ל. חשוב לדעת: לעיתים הרכב המבחנים משתנה ממוסד למוסד, כדאי להתעדכן במבחנים הצפויים בכל שנה, למשל: באוניברסיטאות בן גוריון ומכון ויצמן לא עוברים את מערכת מר"ב.
🩺 טוב לדעת: מוסדות אקדמיים רבים מציעים כיום תואר בלימודי קדם רפואה (Pre-Med). זהו בעצם תואר ראשון במקצועות מעולם הרפואה, שיצייד אתכם בכל מה שאתם צריכים כדי להתקבל לאחר מכן למסלול הארבע-שנתי ללימודי רפואה.
מסלולי הלימוד מגוונים ותלויים במוסד האקדמי: במכללת HIT תמצאו תואר ראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה, באוניברסיטה העברית תוכלו ללמוד מדעים ביורפואיים, אוניברסיטת תל אביב מציעה תואר ראשון בביולוגיה ובמדעי המחשב, ויש עוד המון אפשרויות.
מסלול זה הוא תוכנית ייחודית ללימודי רפואה של אוניברסיטת בר-אילן בקמפוס צפת, והיא מיועדת לסטודנטים שלומדים במסלולי רפואה שש-שנתיים במוסדות אקדמיים מוכרים בחו"ל. התוכנית פונה לסטודנטים שסיימו בהצלחה את שנת הלימודים השלישית שלהם.
תנאי הסף לקבלה למסלול:
מועמדים שעומדים בתנאי הסף יוכלו להגיש מועמדות ולהמשיך לשלבי המיון הבאים:
מבחן ידע: מבחן בן שעה וחצי המורכב מ-60 שאלות אמריקאיות בנושאים ביוכימיה, אנטומיה ופיזיולוגיה. כדי להמשיך לשלב הבא במיונים צריך לקבל במבחן ציון 60 ומעלה.
הערכה אישיותיות במערכת מר"ב: במיונים למסלול התלת-שנתי תיבחנו דרך מערכת מר"ב בשאלון שאו"ל (שלו) ויעברו 2 ראיונות אישיים: ריאיון אישי-ביוגרפי, העוסק באירועים משמעותיים מעברכם ובסיבות שהובילו אתכם לבחור בקריירת הרפואה, וראיון מצב, שבו יעלו הבוחנים תרחישים תיאורטיים מורכבים מעולם הרפואה, ואתם תתבקשו להסביר כיצד הייתם מתמודדים איתם.
🩺 טוב לדעת: אם תסיימו את תהליך המיון בהצלחה תתקבלו למסלול התלת-שנתי על תנאי. עליכם יהיה להציג לאוניברסיטה את דו"ח הציונים המלא שלכם בסיום השנה השלישית ללימודים בחו"ל (סיום הסמסטר השישי), ואת אישור המעבר שלכם לשנה הרביעית. לאחר מכן, ובהתאם להשלמות, אם יהיו, תתקבלו לתוכנית הלימודים באופן סופי.
מכינה לקראת לימודי רפואה יכולה להתאים למועמדים שלא עומדים בציון הסכם שהאוניברסיטה דורשת, וגם למועמדים שמעוניינים להירשם למסלול הארבע-שנתי וצריכים להשלים קורסי ליבה. תוכנית הלימודים משתנה ממכינה למכינה, וכך גם משך הלימודים, שנע בין מספר שבועות לשנתיים.
נתיב לאקדמיה באוניברסיטת בן-גוריון: אוניברסיטת בן-גוריון היא האוניברסיטה היחידה שמאפשרת קבלה ללימודי רפואה גם בלי פסיכומטרי, בתנאי של השלמת מכינה אקדמית. המכינה נמשכת בין 7 ל-13 שבועות, וכוללת קורסים בחשיבה מתמטית ובאוריינות באנגלית ובעברית.
מכינה באוניברסיטה העברית: מכינה מוגברת במסלול למדעי הטבע והחיים, שנמשכת 9 חודשים. ציוני המכינה יכולים להחליף את ציוני הבגרויות.
מכינות של אוניברסיטאות בר-אילן ותל אביב: תוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לבוגרי החינוך החרדי (אחת מהן היא "מובילים באוניברסיטת תל אביב", והשנייה היא "המכינה המשותפת של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר-אילן"). המכינות לא מתקיימות באוניברסיטאות עצמן אלא במסגרות חרדיות, אך אוניברסיטת תל אביב מקבלת את הציונים של המכינה במסלול מדעי הטבע או מדעים מדויקים. ציוני המכינה יכולים להחליף את ממוצע הבגרויות הנדרש.
מכינה ייעודית להנדסה ומדעים מדויקים לתל אביב: מכינה מטעם אוניברסיטת בר-אילן, שיכולה להחליף את ציוני הבגרויות בתנאי הקבלה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. המכינה נמשכת 9 חודשים.
מכינה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן: מכינה באורך שנה אקדמית, המיועדת להשלמת קורסי ליבה לבוגרי תואר ראשון עם רקע בביולוגיה ובכימיה.
מכינה לרפואה באוניברסיטת אריאל: מכינה באורך שנה אקדמית, שמתרכזת בלימודי הליבה לרפואה, ומתאימה לבוגרי תואר ראשון בממוצע של 80 לפחות שעומדים בתנאים הנוספים ללימודי רפואה.
🩺 כדאי להכיר: תוכנית "ראויים לקידום", המוכרת על ידי רוב האוניברסיטאות, מתאימה למועמדים בעלי יכולות גבוהות אך סיכויים נמוכים לקבלה ללימודים, בשל נסיבות חיים קשות. כל המועמדים לתוכנית מקבלים ניקוד שמורכב מפרמטרים המתייחסים לרקע האישי שלהם, למשפחתם ולאירועים שעברו בחייהם. הניקוד מתווסף לסכם הכללי, ויכול לשפר את סיכויי הקבלה ללימודי רפואה וללימודים אקדמיים נוספים.
אף שיש בארץ לא מעט מסלולי לימוד ואופציות לקבלה ללימודי רפואה, ישראלים רבים בוחרים להירשם ללימודי רפואה בחו"ל. הסיבה המרכזית היא תנאי הקבלה הנוקשים בארץ, מספר המקומות המצומצם והתחרות הגבוהה.
אחד היעדים הפופולריים ביותר ללימודי רפואה בחו"ל עבור ישראלים הוא איטליה. אלו הסיבות העיקריות לכך:
כדי להתקבל ללימודי רפואה באיטליה צריך לקבל ציון של יותר מ-400 בפסיכומטרי, להגיש תעודת בגרות מלאה (מתורגמת לאנגלית או לאיטלקית) ולקבל ציון גבוה במבחן IMAT. מבחן IMAT הוא מבחן של אוניברסיטת קיימברידג', המיועד למועמדים ללימודי רפואה בבתי ספר עם תוכנית בינלאומית.
לאחר סיום הלימודים בחו"ל וקבלת ההסמכה לעסוק ברפואה באירופה, יש לגשת לבחינת הרישוי הממשלתית בישראל. אם לא עברתם סטאז' במסגרת הלימודים בחו"ל, תצטרכו להשלים את הסטאז' בארץ.
שימו ♥: לא כל בתי הספר לרפואה בחו"ל מוכרים כאן בארץ. כדי לוודא שמוסד הלימודים שאתם רוצים ללמוד בו מוכר בארץ, כדאי לוודא ברשימת בתי הספר לרפואה שמוכרים על ידי מערכת הבריאות בישראל, שמשרד הבריאות מפרסם מדי שנה.
🩺עוד על הלימודים וההכשרה של רופאים ורופאות ⇐
שכר הלימוד האוניברסיטאי בישראל מפוקח על ידי המל"ג (המוסדר להשכלה גבוהה). שנת לימודים שלמה עולה כ-14,774 ₪, ועלות השנה האקדמית מתעדכנת מדי שנתיים. מכאן ניתן להסיק את עלות הלימודים:
מלבד שכר הלימוד עצמו יש גם את דמי ההרשמה (500-450 ש"ח), וכן את עלות שלבי המיון השונים בכל אוניברסיטה: פסיכומטרי, שאלון אישי-ביוגרפי, מרכז ההערכה של מו"ר/מרק"ם, מערכת מר"ב, מבחן הידע וכו'. העלויות נעות בין מאות שקלים לבין 1,000 שקלים ויותר לכל שלב מיון. חשוב לזכור שרבים מהמועמדים מתמיינים לכמה אוניברסיטאות, ולפעמים גם יותר מפעם אחת, מה שמוסיף הוצאות.
לימודי רפואה מתחלקים ל-3 חלקים:
לימודים קדם-קליניים: שווי ערך לתואר ראשון במדעי הרפואה. לימודים אלו אורכים שלוש שנים (במסלול השש-שנתי) וכוללים קורסי בסיס בתחומים כמו ביולוגיה, פיזיקה, כימיה, אפידמיולוגיה וסטטיסטיקה, לצד לימודים ממוקדים בפיזיולוגיה, במדעי העצב, בחינוך רפואי, במערכות גוף האדם וכו'.
לימודים קליניים: לימודים מעשיים וממוקדים יותר, שנערכים בקבוצות קטנות. הלימודים הקליניים אורכים 70 שבועות לפחות, ומתקיימים בבתי החולים בסבבים בין כל המחלקות. את הלימוד המעשי משלים לימוד עיוני מקביל. בסיום הסבב נערכת בחינת סיום בתחום הרלוונטי. בסוף השנה השישית תידרשו להגיש את עבודת הגמר שלכם, שהיא עבודת חקר מדעית. בסיום הלימודים תקבלו תואר MD, אך עדיין לא רישיון לעסוק ברפואה.
סטאז' של 9 חודשים: מגיע אחרי הגשת עבודת הגמר. זוהי שנת התנסות מעשית שנערכת בבתי החולים. אחרי הסטאז' תיגשו למבחן רישוי ממשלתי מטעם משרד הבריאות. השלמת הסטאז' והמבחן בהצלחה תכשיר אתכם להיות רופאים ורופאות מן המניין.
כדי להתחיל את 9 חודשי הסטאז' יש להשלים את כל חובות הלימודים – בחינות גמר והגשת עבודת גמר – וכן לעבור בהצלחה את הבחינה הממשלתית.
שלב הסטאז' מתחיל ב-4 מועדים מדי שנה (מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר), ואפשר להתחיל אותו עד שנתיים מסיום לימודי הרפואה. לאחר הסטאז' נערכת הגרלת שיבוץ של הרופאים והרופאות הטריים להתמחות במגוון המוסדות הרפואיים בארץ.
הסטאז' מתבצע במתכונת של רוטציה:
מה זה סטאז' ישיר ולמי הוא רלוונטי?
סטאז' ישיר היה רלוונטי כשתקופת הסטאז' הייתה שנה. כיום הוא אורך 9 חודשים, כך שמסלול הסטאז' הישיר לא יהיה רלוונטי למי שמסיימים לימודי רפואה בשנים הקרובות. במסלול זה היו 3 אפשרויות בחירה:
לאחר סיום הסטאז' בהצלחה והגשת פנקס הסטאז' למשרד הבריאות, תקבלו מעמד של רופאים כלליים. משם תמשיכו להתמחוּת, שנמשכת 4–7 שנים, תלוי בתחום ההתמחות. בסיום ההתמחות תידרשו לעמוד במספר מבחני שלב ארציים ובמבחן מומחיות מסכם, ואם תעמדו בהם בהצלחה תקבלו את התואר מומחים. רק לאחר השלמת כל הדרישות וקבלת תעודת מומחה ניתן לעבוד בתחום ההתמחות שבחרת.
יש מועמדים לאוניברסיטה שהציונים שלהם בבגרויות לא משקפים באמת את היכולת שלהם, בגלל נסיבות אישיות, משפחתיות או כלכליות שחוו בתקופת התיכון. תוכנית "ראויים לקידום" נועדה לתת לזה מענה: אפשרות לקבלת ניקוד נוסף, שמאפשר לאוניברסיטאות להתחשב ברקע שממנו הגעתם – ולא רק בציוני הבגרות או הפסיכומטרי. הניקוד לא מחליף את תנאי הקבלה הרגילים, אלא מצטרף אליהם, ויכול לשפר את סיכויי הקבלה, בעיקר במקרים שבהם אתם כבר קרובים לסף. לא מדובר במבחן או מסלול לימודים – אלא בתוכנית שבה אתם יכולים להגיש בקשה לניקוד נוסף (כולל מסמכים המפרטים ומוכיחים את הסיבה לבקשה), ואחרי בחינת הבקשה שלכם תקבלו ניקוד בין 0 ל-60 נקודות, שיתווסף לציונים הקיימים שלכם. כל אוניברסיטה מחליטה אם ואיך להתחשב בניקוד הנוסף, בהתאם לשיקולים שלה ולמסלולי הלימוד השונים. את הבקשה יש להגיש באתר של ראויים לקידום – האגודה לקידום החינוך ירושלים.
בין הפרמטרים שנבדקים:
כיום לומדים מדי שנה כ-1,100 סטודנטים לרפואה באוניברסיטאות בישראל. משרד הבריאות הציב לו כמטרה בתוך מספר שנים להביא ל-2,000 סטודנטים לרפואה בישראל מדי שנה.
לכל אוניברסיטה יש מכסת מקומות פנויים לסטודנטים לרפואה:
תל אביב: 300
העברית: 211
אוניברסיטת בן גוריון: 196
הטכניון: 170
בר אילן: 184
אריאל: 77
חיפה: 60
רייכמן: 40
ויצמן: 40
תנאי הקבלה לרפואה משלבים ציון פסיכומטרי, ממוצע בגרויות וחישוב סכם ייחודי בכל אוניברסיטה. ברוב המוסדות נדרש פסיכומטרי בטווח 700 ומעלה וממוצע בגרויות גבוה במיוחד. נוסף לכך תידרשו לעבור שלבי מיון אישיותיים ולעיתים גם מבחנים ממוחשבים וראיונות. הציון בכל אחד מהשלבים משפיע על הסיכוי שלכם להתקבל.
המועמדים שמוזמנים לשלבי המיון המתקדמים מגיעים לרוב עם ציון 680–740 ומעלה, בהתאם למוסד ולשנת ההרשמה. רף הזימון משתנה בכל מחזור לפי מספר הנרשמים ורמת הנתונים שלהם, ולכן חשוב לבדוק באתרי האוניברסיטאות את הרף המעודכן לשנה הרלוונטית.
מבחני המיון בודקים כישורים בין-אישיים, אמפתיה, התמודדות עם דילמות ואתיקה רפואית, עבודה בצוות וקבלת החלטות תחת לחץ. הם כוללים תחנות סימולציה עם שחקנים, ראיונות קצרים, ניתוח מקרים ושאלונים. גם אם הנתונים האקדמיים שלכם גבוהים, ציון נמוך בשלב הזה עלול למנוע קבלה.
במסלול השש-שנתי תלמדו 3 שנים פרה-קליניות ולאחריהן 3 שנים קליניות בבתי חולים ובקהילה. לאחר סיום הלימודים תבצעו סטאז' בתור תנאי לקבלת רישיון לעסוק ברפואה. קיימים גם מסלולים ארבע-שנתיים לבעלי תואר ראשון רלוונטי, שבהם הלימודים אינטנסיביים יותר ומרוכזים בפרק זמן קצר יותר, ומסלול תלת-שנתי בקמפוס צפת של בר-אילן למי שלמדו רפואה בחו"ל.
כן, אך תידרשו לעמוד בדרישות משרד הבריאות בישראל. בוגרי מוסדות מסוימים נדרשים לעבור מבחן רישוי ממשלתי ולעיתים גם תקופת סטאז' בארץ. לפני ההרשמה מומלץ לבדוק האם המוסד מוכר לצורך רישוי בישראל ומהם התנאים הספציפיים שיחולו עליכם.
באוניברסיטאות הציבוריות שכר הלימוד עומד על כ-15,000 ₪ לשנה, כלומר כ-89,000 ₪ למסלול השש-שנתי. במסלולים פרטיים או בתוכניות ייעודיות שכר הלימוד עשוי להגיע לכ-90,000–100,000 ₪ לשנה.
מעבר לכך כדאי להביא בחשבון הוצאות נלוות כמו ספרים, ציוד רפואי, ביטוחים, דיור ומחיה, והוצאות על שירותי רווחה ואבטחה בלימודים עצמם.
כן. מועמדים רבים משפרים פסיכומטרי או בגרויות, נרשמים שוב למבחני המיון האישיותיים לאחר הכנה ממוקדת, ולעיתים משלימים קורסים אקדמיים לשיפור הסכם. מאחר שכל מחזור נבחן מחדש, שיפור ממשי באחד המרכיבים יכול להעלות את סיכויי הזימון והקבלה שלכם. שימו לב שיש אוניברסיטאות שמגבילות את מספר הפעמים שאפשר לגשת למיונים אצלן.
שיפור תנאי הסף: השלב הראשון בקבלה לרפואה היא עמידה בתנאי הסף. ככל שממוצע הבגרויות שלכם יהיה גבוה יותר, כך תזדקקו לציון פסיכומטרי נמוך יותר (באופן יחסי לרפואה), ותשפרו את סיכוייכם לעבור את שלב תנאי הסף.
שיפור במבחני האישיות: הכנה מוקדמת (בהכנה אונליין או בהכנה מול פסיכולוג/ית תעסוקתי/ת) יכולה לעזור לכם לשפר את התשובות שלכם בכל אחד מסוגי מבחני האישיות. לכל אחד מסוגי המבחנים יש הכנה שיכולה להיות שונה.
התנדבות וניסיון מקצועי: רקע קודם בצורת התנדבות או רקע מקצועי רלוונטי (למשל במד"א או מרפאה) יכולים להיות יתרון בשלב הראיונות.
כדי לשפר את סיכויי הקבלה לשלב תנאי הסף (סכם גבוה יותר) אפשר גם לשפר בגרויות. הציונים שהכי חשוב לשפר הם כמובן 5 יח"ל במתמטיקה ו-5 יח"ל אנגלית שמעניקים לכם את הבונוס הכי גדול. אם כבר יש לכם ציון טוב במתמטיקה ובאנגלית, ועדיין רוצים לשפר את ציוני הבגרות, אז יש לכם כמה אפיקים.
הגברה במקצוע מדעי מעניקה לא מעט נקודות בונוס – כמו פיזיקה / כימיה / ביולוגיה. אפיק נוסף הוא להשלים ל-5 יחידות במקצועות ספרות, היסטוריה ותנ"ך. שלושת המקצועות נקראים בפי המועמדים "השילוש הקדוש", כי בשלושת המקצועות הללו נבחנתם כבר כחלק ממקצועות הליבה, ולכן השלמה ל- 5 יח"ל דורשת מכם להשלים רק 2 יחידות. ציון מעל ל-90 ב-5 יח"ל יכול להעלות לכם את הממוצע בגרויות המשוכלל ב-30%.