הערכה אישית: משפחות מבחני האישיות במיונים לרפואה

אז ככה: בגדול, המטרה של מבחני האישיות היא להעריך תכונות וכישורים שלא באים לידי ביטוי בציונים שהשגתם בפסיכומטרי, בבגרות או במבחנים קוגניטיביים אחרים. איך הם עושים את זה, אתם שואלים? ובכן, לשם כך התכנסנו כאן היום.

נהוג לחלק את מבחני האישיות לחמש "משפחות": מבחנים בדיווח עצמי, מבחני מצבים, מבחנים השלכתיים, מבחני אמינות ומבחני ריכוז ודיוק. לכל משפחה כזאת יש טקטיקה שונה להעריך את נטיות האישיות הרלוונטיות למבחן, ואם זה לא מספיק - תחת כל משפחה כזאת יש כמה סוגים של מבחני אישיות.

הבשורות הטובות: נכון לעכשיו אתם לא צריכים להכיר את כל המשפחות האלה, כי בתהליך המיון לרפואה באוניברסיטאות בארץ משתמשים בעיקר במבחנים משתי משפחות: מבחנים בדיווח עצמי ומבחני מצבים - ואותם אנחנו הולכים להכיר לעומק עכשיו. מוכנים?


מבחני האישיות הצפויים במיונים ללימודי רפואה 

מבחנים בדיווח עצמי

מבחנים שמבוססים על ההנחה שהשיטה הכי טובה להכיר בני אדם היא פשוט לשאול אותם, בצורה ישירה יותר או פחות, על עצמם. נשמע קל, הא? תחשבו שוב 

מבחן אישיות ממוחשב

במבחן זה יופיעו לפניכם היגדים שמתארים התנהגות או עמדה מסוימת, ותתבקשו לדרג את מידת ההסכמה שלכם איתם בסולם של ארבע אפשרויות - ממסכים/ה מאוד ועד כלל לא מסכים/ה. ההיגדים האלה למעשה בודקים את המענה שלכם ביחס לסט מוגדר של ממדי אישיות. מכיוון שכל ממד מורכב משקלול התשובות שלכם בסדרה של היגדים, נוצר איזשהו סולם שהופך את ההשוואה בין התשובות שלכם לתשובות של אחרים לפשוטה יותר. אם תזהו את ממד האישיות שכל היגד נועד לבחון, יהיה לכם הרבה יותר קל לענות על המבחן הזה ולהראות שיש התאמה בין התכונות שלכם לפרופיל האישיותי המבוקש ללימודי רפואה ולמקצוע עצמו. 

איפה בוחנים? במסלול שש-שנתי באוניברסיטת בן-גוריון (במבחנים הממוחשבים) ובמסלול שש-שנתי באוניברסיטת בר-אילן.

הצצה למבחן

מבחן אישיות ממוחשב - שאלות לדוגמא:

סמנו את מידת ההסכמה שלכם עם ההיגדים הבאים:

 

אני חושב/ת שמרבית האנשים ינצלו אותך אם תיתן/י לזה פתח

כלל לא מסכים/ה לא מסכים/ה מסכים/ה מסכים/ה מאוד

אני נוטה לעשות הערכות קפדניות ומחמירות

כלל לא מסכים/ה לא מסכים/ה מסכים/ה מסכים/ה מאוד

כל אחד מההיגדים מאפיין תכונה שונה: ההיגד הראשון הוא חלק מסדרת היגדים שמאפיינים ממד של אדיבות; וההיגד השלישי הוא חלק מסדרת היגדים שמאפיינים ממד של אחריות. 

לאחר שתענו על כל ההיגדים שמאפיינים ממד מסוים, תקבלו ציון שהמעריכים יבחנו ביחס לסטנדרט שמצופה בממד האישיות הספציפי הזה מרופאים לעתיד.

שאלון שאו"ל (של"ו)

בשאלון שאו"ל (של"ו) יופיעו לפניכם כ-120 זוגות היגדים, וגם כאן - כל אחד מהם יתאר התנהגות או עמדה שמייצגות ממד אישיות מסוים. מה שאתם תתבקשו לעשות זה לבחור מכל צמד היגד אחד שאתם יותר מתחברים אליו (גם אם אתם לא מזדהים עם שני ההיגדים, תצטרכו בכל זאת לבחור אחד שיותר קרוב אליכם מהשני). השקלול של כל ההיגדים שבחרתם יחדיו מאפשר למעריכים לראות איפה אתם עומדים ביחס לממדי האישיות החשובים ביותר במקצוע. בדרך כלל מוקצבת שעה להשלמת שאלון שאו"ל (של"ו), אבל מרבית המועמדים מסיימים אותו בתוך כרבע שעה.

איפה בוחנים? במסלול שש-שנתי באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית ובטכניון (במרכז ההערכה של מו"ר מרק"ם), במסלול ארבע שנתי בבר-אילן, באריאל ובתל אביב (במרכז ההערכה של מערכת מר"ב), ובמסלול תלת-שנתי של בר-אילן בצפת.

הצצה למבחן

שאלון שאו"ל - שאלה לדוגמא:

בחרו את המשפט שמתאר אתכם בצורה הטובה ביותר:

1. בכל מה שאני עושה, אני מכוון/ת לתוצאה מושלמת.

2. אני אוהב/ת מפגשים חברתיים עם הרבה אנשים. 

כמו שאפשר לראות, המשפטים כלל לא קשורים זה לזה - המשפט הראשון מייצג ממד אישיות של אחריות ומוסר, והמשפט השני מייצג ממד של נוירוטיות. ובכל זאת, עליכם לבחור את ההיגד שמתאר אתכם בצורה הטובה ביותר. בשקלול עם שאר ההיגדים, יהיה אפשר לבחון עד כמה כל ממד אישיות כזה דומיננטי אצלכם.

מבחן דילמות ושאלות ביוגרפיות

מבחן בעל פה, שנערך במסגרת הרעיונות ומרכז ההערכה. במבחן תישאלו על התנסויות והתמודדויות מהחיים האישיים שלכם (הצד הביוגרפי של המבחן) ועל האופן שבו תגיבו לסיטואציות מקצועיות, בעיקר מתחום הרפואה (הצד של הדילמות במבחן). המבחן נועד לשפוך אור על מה שמניע אתכם ללמוד רפואה, על המיומנויות הבין-אישיות שלכם, על היכולת שלהם להתמודד עם בעיות ולהפעיל שיקול דעת בסיטואציות מורכבות וכן הלאה.

איפה בוחנים? במסלול שש-שנתי באוניברסיטת בן-גוריון (במבחנים הממוחשבים החדשים יש חלק של שאלות ביוגרפיות, בלי הדילמות), במסלול שש-שנתי באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית ובטכניון (בצורה פרונטלית במרכז ההערכה של מו"ר מרק"ם), במסלול ארבע-שנתי באוניברסיטת תל אביב ובאריאל (מרכז הערכה של מערכת מר"ב).

הצצה למבחן

שאלה ביוגרפית לדוגמא:

תאר/י מקרה שבו היית נתון/ה בלחץ רב. איך התמודדת עם זה?

במענה על שאלה ביוגרפית, בחירת האירוע שתרצו לתאר היא חשובה מאוד. כאן, למשל, כדאי לדבר על אירוע שבו התפקוד שלכם לא היה מושלם, אבל הצלחתם להתמודד עם הטעויות שלכם ולקבל עליהן אחריות. בסופו של דבר, תרצו לתאר כאן תהליך שמסתיים בחוויה של הצלחה. חשוב גם לזכור להתייחס בתשובה שלכם לתכונות ולכישורים אישיים שרלוונטיים למקצוע הרפואה, למשל מיומנויות ארגוניות גבוהות או יכולת להסתגל במהירות למצבים משתנים.

שאלת דילמות לדוגמא:

את/ה מתמחה בכיר/ה, הוותיק/ה ביותר ומי שאחראי/ת על יתר המתמחים במחלקה. במסגרת לוח התורנויות שיבצת מתמחה חדש לתורנות שגרתית במחלקה. זמן קצר לפני תחילת התורנות המתמחה הודיע שלא יגיע עקב מחלה ובשל ההתראה הקצרה נאלצת להקפיץ מתמחה אחר. מספר ימים לאחר מכן גילית שהמתמחה נראה חוגג בפסטיבל בזמן התורנות שלא הגיע אליה בטענה שהוא חולה. בתור מתמחה בכיר/ה את/ה משמש/ת כגורם מתווך בין שאר המתמחים להנהלה ובידיך/בידייך אחריות גדולה. כיצד היית פועל/ת במקרה זה? מהם השיקולים שהיית מביא/ה בחשבון?

לכל אחת מדרכי ההתמודדות עם הדילמה המתוארת יש יתרונות וחסרונות, ולכן קשה להכריע איזו מהן היא הנכונה יותר. מטרת המבחן היא להציג את העמדות שמתוכן אתם פועלים ואת הגורמים המוטיבציוניים שלכם. כדאי מאוד להשקיע בזיהוי הסוגיות העיקריות שעומדות בבסיס השאלה, ובהתאם להתעכב בתשובה שלכם על השיקולים המרכזיים שהובילו אתכם בקבלת ההחלטה שלכם.

תשובת דילמות לדוגמא:

המתמחה בחר שלא להגיע לתורנות, למרות שידע שהדבר יפגע בשאר הצוות שבמשמרת ויאלץ מתמחה אחר/ת להגיע בהתראה קצרה. זו התנהגות לא מקצועית ולא קולגיאלית, שתקשה על הצוות לתת בו אמון ולעבוד יחד בהמשך. עם זאת, מדובר במתמחה חדש ששגה. הכשרתנו כרופאים כרוכה בלמידה מטעויות גם ברמה הבין-אישית, וכמתמחה בכיר/ה חלק מתפקידי הוא ללוות מתמחים חדשים, לאפשר להם ללמוד מטעויות ולהפיק לקחים לעתיד. לכן אדווח להנהלה ואמליץ לזמן את המתמחה לשיחת אזהרה כדי להבהיר לו שיחסי האמון בצוות הם הבסיס לשיתוף הפעולה המקצועי שמאפשר לנו לתת מענה רפואי למטופלים. אמליץ שבשיחה יובהר כי יהיה עליו לעבוד קשה כדי להרוויח את האמון שאבד, וכי לא תינתן לו הזדמנות נוספת אם ינהג כך שוב.

שאלון אישי-ביוגרפי

בשאלון זה יוצגו בפניכם 15-10 שאלות פתוחות, שמורכבות מתתי-שאלות (לכל תת-שאלה יש הגבלת שורות). השאלות ישתייכו לשני סוגים: שאלות תפקיד, שבהן תתבקשו לכתוב על תפקיד שמילאתם, לרוב בדגש על האופן שבו התמודדתם עם קשיים שעלו במהלך מילוי התפקיד; ושאלות קונפליקט, שבהן תתקשו לכתוב על ההתמודדות שלכם עם אירועים מורכבים שחוויתם. כדי להצליח בשאלון האישי-ביוגרפי צריך להביא לידי ביטוי, בתשובות שלכם, תכונות וכישורים שמתאימים למקצוע הרפואה, ולהראות שאתם מסוגלים להתמודד עם אתגרים ומפיקים מכך לקחים. את השאלון מעריכים שני מומחים שהוכשרו לכך.

איפה בוחנים? במסלול שש-שנתי באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית ובטכניון (במרכז ההערכה של מו"ר מרק"ם), במסלול ארבע-שנתי באוניברסיטת תל אביב, בבר-אילן ובאריאל (מרכז הערכה של מערכת מר"ב), ובמסלול תלת-שנתי של בר-אילן בצפת.

הצצה למבחן

שאלת תפקיד לדוגמא:

תאר/י תפקיד שמילאת לאחר התיכון (בצבא, בשירות לאומי, בעבודה):

• פרטים על התפקיד: המסגרת, מועד ההתחלה, מועד הסיום, הממונה וכו'.

• מה עשית במסגרת התפקיד?

• אילו קשיים היו לך במסגרת התפקיד ואיך התמודדת איתם?

שאלת קונפליקט לדוגמא:

תאר/י עימות שהיה לך עם אדם קרוב:

• תיאור המקרה

• איך לדעתך הצד השני הרגיש במהלך העימות?

• איך העימות נפתר?

• האם היום היית נוהג/ת אחרת?

בתשובותיכם על השאלות בשאלון האישי-ביוגרפי הבחירה של התפקידים/האירועים שתדונו בהם היא סופר קריטית. חשוב להדגים בתשובות שלכם תהליך של רפלקציה ולמידה, ודרכו לדבר על מיומנויות וכישורים שפיתחתם ושדרושים לעבודת הרופאים - למשל, נטילת אחריות, גילוי יוזמה, מודעות עצמית, תקשורת בין-אישית ברמה גבוהה ועוד.

מבחן פירמידת התכונות

במבחן זה יוצג לפניכם מחסן של 40 תכונות אישיות - לדוגמה תחרותי/ת, אסרטיבי/ת, עצמאי/ת, הגון/ה ועוד. את כל אחת מהתכונות תצטרכו לשבץ בפירמידה המונה תשע קטגוריות: הקטגוריה הראשונה היא "התכונות שהכי פחות מאפיינות אותי" וכך בהדרגה עד לקטגוריה התשיעית שהיא "התכונות שהכי מאפיינות אותי". הגרף שייווצר בסוף למעשה ידמה התפלגות נורמלית - כלומר בקצוות תראו מעט תכונות שהן מאוד דומיננטיות אצלכם או כאלו שכמעט שלא רלוונטיות אליכם, ובין לבין יהיו התכונות שהן יותר גמישות באישיות שלכם. גם במבחן זה המטרה היא לבדוק אם נטיות האישיות שלכם מתאימות למקצוע הרפואה. המבחן נמשך בסך הכול 30 דקות.

איפה בוחנים? במסלול שש-שנתי באוניברסיטת בן-גוריון (במבחנים הממוחשבים).

הצצה למבחן

כך נראית הפירמידה:

 

אנחנו כבר אומרים - זה לא הולך להיות קל. בעיקר כי התכונות, רובן ככולן, הן חיוביות - כך שלא פשוט לבחור איפה למקם כל תכונה. מה שיכול להקל עליכם קצת זה לזכור שאין כאן תשובות נכונות ולא נכונות, ושלכולם יש חוזקות וחולשות (אפילו הבוחנים יודעים את זה!). כמובן, תמיד טוב גם לחשוב אילו תכונות שלכם דרושות במיוחד במקצוע ולמקם אותן בהתאם.

 

מתחילים בהכנה למבחני המיון ללימודי רפואה

מבחני מצבים

במבחנים מסוג זה תתבקשו להתמודד עם סיטואציות היפותטיות שרופאים עשויים לפגוש בעבודתם. המטרה כאן היא לבחון את ההתנהלות שלכם בתנאים מגבילים ומוגדרים, בעיקר בהיבטים של קבלת החלטות, ניהול סדר עדיפויות וגישות שונות לפתרון בעיות.

דיון בדילמות מעולם הרפואה
בדומה למבחן הקודם, גם כאן תקבלו תיאור של תרחיש שיש בו איזשהו קונפליקט, אבל הפעם תתבקשו לדון בו עם המעריכים בעל פה. במבחן זה הדגש הוא על היכולת האנליטית שלכם והאופן שבו היא משמשת אתכם בהתמודדות עם סוגיות אתיות. תתבקשו למעשה לחשוב בקול רם ולהסביר איך אתם תופסים את הסיטואציה ומנתחים אותה ומהם השיקולים שלדעתכם צריך להביא בחשבון לפני שמקבלים החלטה. לא מצופה מכם להגיע לפתרון - המטרה כאן היא להביא את צורת המחשבה שלכם ואת תהליך קבלת ההחלטות שלכם לידי ביטוי.

איפה בוחנים? מסלול שש-שנתי באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית ובטכניון (במרכז ההערכה של מו"ר מרק"ם), מסלול ארבע-שנתי באוניברסיטת תל אביב באריאל (מרכז הערכה של מערכת מר"ב), ומסלול תלת-שנתי של בר-אילן בצפת (בראיון המצב).

הצצה למבחן

דילמה לדוגמא:

עליכם לדון עם המראיין/ת בשאלה כיצד הייתם נוהגים אילו הייתם רופאים, שמטופל שלהם, שחולה בניוון שרירים, מבקש לשים קץ לחייו.

בכוונה הבאנו כאן דילמה שהיא, פשוטו כמשמעו, עניין של חיים ומוות. הנושא הזה יכול להרתיע חלק מהמועמדים, אבל חשוב לא להיבהל מהכובד הרגשי של הדילמה. כמו שאמרנו - אין כאן ציפייה שיהיה לכם פתרון ברור וחד-משמעי לסיטואציה המורכבת הזאת, אבל כן יש ציפייה שתפגינו חוסן נפשי בהתמודדות עם סיטואציות כאלה, ושתנהגו בחוסר שיפוטיות כלפי ההעדפות של המטופל.

בתשובתכם אתם יכולים להתייחס למערכת השיקולים שיובילו אתכם בתקשורת עם המטופל - באיזה מצב הוא, עד כמה אתם מכירים אותו, מהי עמדת החוק והאתיקה הרפואית בנושא וכן הלאה. 

אתם ממש לא חייבים להציג את העמדה האישית שלכם בנושא, אבל כן יכול להיות שישאלו אתכם על כך בהמשך. במקרה כזה, אתם יכולים להסביר את העמדה שלכם, אבל לצד זה להבהיר שמה שאתם מאמינים בו הוא לא בהכרח מה שמתאים למטופל, ושזה לא מה שמוביל אתכם בקבלת ההחלטות שלכם. 

סימולציות

מבחן פרונטלי שבו תקבלו כרטיסייה עם תרחיש כלשהו מעולמות הרפואה והניהול, ותתבקשו לשחק אותו מול שחקן או שחקנית (בקיצור - משחק תפקידים). בסיום הסימולציה, המעריכים שואלים את המועמדים שאלות על דרכי הפעולה שלהם. בשונה משאר המבחנים שדיברנו עליהם כאן, הסימולציות הן מבחן מיון התנהגותי - כלומר, מבחן שבו אתם נמדדים לפי הפעולות שלכם. מעבר לסוגיות שיעלו מתוך התרחיש, יש כאן חשיבות גם ליכולת שלכם לפעול בביטחון ולקבל החלטות כשאחרים צופים בכם - דבר שמאוד מאפיין את עבודת הרופאים. 

איפה בוחנים? במסלול שש-שנתי באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית ובטכניון (במרכז ההערכה של מו"ר מרק"ם), ובמסלול ארבע-שנתי באוניברסיטת תל אביב ובאריאל (מרכז הערכה של מערכת מר"ב).

הצצה למבחן

תרחיש לדוגמא:

את/ה רופא/ה, שמנהל/ת שיחה עם אב חרד שהבת שלו נמצאת בניתוח בעקבות שבר ביד. הניתוח מתעכב בגלל תקלה טכנית באחד המכשירים.

בסימולציה הזאת, כמו ביתר הסימולציות, יש הרבה מקום להפתעות ולהתקלות מצד השחקנים. למשל, אי אפשר לדעת אם האב כבר יודע על התקלה או שצריך לעדכן אותו על כך. המטרה העיקרית כאן היא לבחון את היכולת שלכם לנתח את הסיטואציה, לפעול בהתאם למכלול השיקולים שצריך להביא בחשבון ולעמוד מאחורי דרך הפעולה שלכם.

בתרחיש הספציפי הזה, המפתח הוא בתקשורת הבין-אישית וביכולת שלכם להפגין אמפתיה, כלומר לזהות את נקודת המבט של האדם שעומד מולכם ולהצליח לתווך לו הסיטואציה בצורה שקופה ורגישה, שמשרה ביטחון. אתם צריכים להיות מוכנים לכך שהשחקנים ינסו לדחוק אתכם לקצה, אבל כדי לעבור את הסימולציה בהצלחה אתם כמובן צריכים לשמור על ויסות רגשי ולא לתת ללחץ לערער אתכם.

חשוב להגיד - אין כאן ציפייה שתיתנו איזושהי אבחנה רפואית, ואין כאן גם תשובה אחת נכונה שצריך לפעול לפיה. המעריכים יכולים לשאול אתכם "למה?" בנוגע לכל בחירה שתעשו בסימולציה - המשימה שלכם היא להציג שיקולים רציונליים שהובילו אתכם לבחירות שלכם. ואולי זה מובן מאליו, אבל בכל זאת - אל תבטיחו הבטחות שאתם לא יכולים לקיים (למשל להגיד לאב שהבת שלו תהיה בסדר).

דירוג תגובות

במבחן זה יתוארו לכם תרחישים מעולמות הרפואה והניהול, וארבע או חמש תגובות אפשריות להתמודדות עם כל אחד מהם. המשימה שלכם היא לדרג כל אחת מהתגובות לפי הסבירות שתנקטו אותה או לפי מידת ההתאמה שלה לתרחיש. לעיתים במקום תגובות מופיעים שיקולים שכדאי להביא בחשבון, וצריך לדרג אותם לפי מידת החשיבות שלהם. בפורמט אחד של המבחן כל התגובות/שיקולים מופיעים יחד, ובפורמט אחר כל תגובה/שיקול מופיעים בנפרד ואז למעשה מדרגים אותם במנותק מהתגובות/השיקולים האחרים. כך או כך, בשני המקרים בוחנים את הלך המחשבה ואת סדר העדיפויות שלכם כשאתם ניגשים לפתור סוגיות מורכבות. 

הערה קטנה: בעבר מבחן דירוג תגובות הופיע במבחנים הממוחשבים של בן-גוריון, אבל החל משנת 2023 הוא כבר לא חלק מהם.

הצצה למבחן

תרחיש לדוגמא:

את/ה אח/ות ראשי/ת במחלקה בבית חולים. מטופלת שיתפה אותך במקרה שבו, לדבריה, אחד הרופאים במחלקה התנהג אליה בזלזול ולא התייחס לתלונותיה ברצינות. כעת היא מעוניינת לפנות לתקשורת כדי להתלונן על אותו רופא ועל חוסר הסבלנות שגילה כלפיה. ידוע לך שזוהי אינה הפעם הראשונה שרופא זה נקלע לקונפליקט עם מטופלים.

דרג/י את את התגובות הבאות לפי מידת ההתאמה שלהן לתרחיש הנ"ל מ-1 (המתאימה ביותר) ל-5 (הכי פחות מתאימה):

תגובה א - אדבר עם הרופא ואסביר לו שריבוי הקונפליקטים שהוא מעורב בהם מעיד על בעיה שהוא צריך לפתור.

תגובה ב - אשתדל להעניק למטופלת יחס אישי במיוחד כדי לפייס אותה ולהרגיע את הרוחות.

תגובה ג - אמתין שהסערה תשכך מתוך הנחה שככל הנראה המטופלת לא תממש את האיום שלה, שנאמר בלהט הרגע.

תגובה ד - אייעץ לרופא להעניק למטופלת יחס מקצועי ומכבד כדי לתקן את העוול ולמנוע את מימוש האיום.

תגובה ה - אציע למטופלת לפצות אותה באמצעות זירוז תהליך האבחון והטיפול שלה, בתמורה לכך שתסכים לא לפנות לתקשורת. 

הקונפליקט העיקרי בשאלה הזאת הוא שמצד אחד, במקרה הזה, כאח/ות, את/ה מחויב/ת למקום העבודה שלך ורוצה למנוע נזק תזמיתי שעלול להיגרם, ומצד שני, חשוב להתייחס לבעיה שעולה לא פעם מההתנהגות של הרופא. נחפש דרך תגובה שתמנע את הפנייה לתקשורת, וחשוב מכך - תתייחס למצוקה של המטופלת ותעודד שינוי בהתנהגות של הרופא. כך אנחנו ממליצים לגשת לתגובות:

תגובה א - דרך פעולה טובה, מפני שהיא כוללת התמודדות עם שורש הבעיה בעזרת כנות ומתוך מחשבה על טובת כלל המטופלים. עם זאת, אין כאן התייחסות לבעיה של החשיפה התקשורתית או ניסיון לפתור את המצוקה של המטופלת - לכן זו לא דרך הפעולה האופטימלית. דירוג: 2

תגובה ב - דרך פעולה זו כוללת התייחסות אך ורק לבעיה של החשיפה התקשורתית, והיא אינה מתמודדת עם ההתנהגות של הרופא. זה פתרון לטווח קצר שלא מונע משברים עתידיים. דירוג: 3

תגובה ג - הימנעות מפעולה היא בעיית מאוד, גם כי שמו של בית החולים עלול להיפגע וגם כי מטופלים נוספים עלולים להיפגע מההתנהגות של הרופא. דירוג: 4

תגובה ד - דרך הפעולה הטובה ביותר, משום שהיא חותרת למניעת הפרסום תוך התמקדות בשורש הבעיה - ההתנהגות של הרופא. כך, האח/ות מעודד/ת שיח ישיר בין שני הצדדים ומאפשר/ת לרופא לתקן את הטעות שלו. דירוג: 1

תגובה ה - דרך הפעולה הגרועה ביותר, מפני שבפועל היא כוללת מתן שוחד בצורה של פריבילגיות בקבלת טיפול רפואי. אומנם סביר להניח שבדרך זו הפנייה לתקשורת תימנע, איך אין התייחסות לשורש הבעיה שהוא היחס של הרופא למטופלים. בנוסף, הפתרון הזה לא הוגן כלפי מטופלים אחרים. דירוג: 5

אפשר לעזור לך? סימן שאלה
אפשר לעזור לך?
או מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם בהקדם:
-
תודה שפנית אלינו!
הייתה בעיה בשליחת הטופס. אנא נסו שנית.
מעוניינים בפרטים נוספים?
צרו קשר

Vהשאירו פרטים או התקשרו: 03-5377361

-
תודה שפנית אלינו!
הייתה בעיה בשליחת הטופס. אנא נסו שנית.