רבים חושבים שפרק החשיבה המילולית קל יותר מהפרקים האחרים במבחן הפסיכומטרי, אבל האמת היא שהוא פרק מאתגר מאוד, בעיקר בגלל הגבלת הזמן שמחייבת אתכם לעבוד במהירות ובשיטתיות.
היי, אני רוני, מנהלת צוות ההדרכה ומפתחת הכנות לפסיכומטרי, ובעמוד הזה ריכזתי לכם את כל מה שתצטרכו לדעת לפני שאתם ניגשים לפרק החשיבה המילולית:
📚 הנושאים וסוגי השאלות בפרק המילולי
🧮 כמה תחום החשיבה המילולית משפיע על ציון הפסיכומטרי?
💡 טיפים ואסטרטגיות לפתרון מהיר ויעיל
🔍 שאלות לדוגמא עם הסברים מלאים של הצוות המקצועי שלנו
פרק החשיבה המילולית הוא אחד משני המרכיבים של תחום החשיבה המילולית, ששווה 40% מציון הפסיכומטרי כולו. הרכב הציון המילולי:
בפרק המילולי נבחנים כישורי השפה, יכולת הבנת הנקרא והעושר הלשוני שלכם. בפרק יופיעו שאלות מ-4 סוגים שונים: אנלוגיות, שאלות הבנה והסקה, השלמת משפטים והבנת הנקרא. בכל פרק של חשיבה מילולית מופיעות 23 שאלות, ועליכם לפתור אותן ב-20 דקות בלבד – כלומר 52 שניות לשאלה.
| נושא השאלה | מספר שאלות | מה בודקים? |
|---|---|---|
| אנלוגיות | 6 שאלות | יכולת הגדרת קשרים מדויקים בין מילים |
| הבנה והסקה | 8-9 שאלות | לוגיקה, פסילת תשובות והסקה מתוך נתונים |
| השלמת משפטים | 3 שאלות | זיהוי קשרים לוגיים ומילות קישור בתוך משפט |
| הבנת הנקרא | 5-6 שאלות | ניתוח קטע קריאה אקדמי ומציאת רעיונות מרכזיים |
שימו ♥! במבחן יהיו בדרך כלל שני פרקים מילוליים, אבל יכול להיות שתיתקלו גם בפרק שלישי, שיהיה פרק פיילוט. פרק הפיילוט לא משפיע על הציון, אבל אין אפשרות לדעת איזה מהפרקים הוא פרק הפיילוט, ולכן התייחסו לכל שלושת הפרקים באותה הרצינות.
בכל פרק מילולי תפגשו 4 סוגי שאלות, שיופיעו בדרך כלל בסדר קושי עולה (חוץ מהבנת הנקרא):
השאלות מופיעות בסדר קושי עולה בתוך כל נושא, כלומר מהשאלות הקלות אל הקשות – חוץ מהשאלות של הבנת הנקרא, שמסודרות לפי סדר הופעת המידע בקטע הקריאה. קושי הוא יחסי, אז יכול להיות שבשבילכם מה שנחשב קשה יהיה קל, או להפך – אבל זכרו שבאופן עקרוני רמת השאלות עולה ככל שתתקדמו בפרק. למה זה חשוב לדעת? כי יכול להיות שזה ישפיע על הדרך שבה תעדיפו לגשת לפתרון השאלות.
📌נהלו נכון את הזמן שלכם
בפרקי החשיבה המילולית לא מספיק לדעת עברית – אתם צריכים להפגין את כל היכולות הנדרשות מכם, כמו זיהוי קשרים לוגיים, הבנה ועושר אוצר מילים, בזמן קצר במיוחד. בחלוקה כללית יש לכם 52 שניות לכל שאלה, אבל שאלות קלות ייקחו לכם פחות זמן, ושאלות קשות עלולות לקחת יותר. אל תתעכבו: אם אתם נתקעים על שאלה יותר מדקה ועוד לא מצאתם אפילו קצה חוט – נחשו את התשובה ותמשיכו הלאה. אם יישאר לכם זמן אחרי שפתרתם הכול, תוכלו לחזור אליה. בכל מקרה אל תשאירו שאלה ריקה – עדיף לנחש ולהעלות ב-25% את הסיכוי שלכם לענות נכון על השאלה.
📌 פתרו קודם את מה שקל לכם
התחילו מהשאלות שתוכלו לסיים הכי מהר – ולדעת יחסית בביטחון שעניתם עליהן נכון – ולשמור את הזמן והאנרגיה לשאלות שידרשו מכם יותר זמן ומאמץ. ככה תוכלו לצבור כמה שיותר תשובות נכונות במהירות, לפני שאתם מתחילים להתאמץ. שאלות 16 ו-17, למשל, כמעט תמיד ארוכות יותר ודורשות ניתוח מעמיק, אז עדיף לשמור אותן לסוף הפרק ולהקדיש להן מעט יותר זמן. זכרו ששיטת העבודה היא אינדיבידואלית – בדקו עם עצמכם באילו תחומים אתם חזקים במיוחד וארגנו את הזמן שלכם בהתאם.
📌קראו בצורה ממוקדת מטרה
הגבלת הזמן מחייבת אתכם להיות חדים, מה שאומר שהקריאה שלכם צריכה להיות ממוקדת וממצה – גם של השאלות וגם של התשובות. אל תקראו הכול על אוטומט, במיוחד לא בשאלות הבנת הנקרא. קודם כל תבדקו מה שואלים אתכם בכלל, ורק אחר כך את הטקסט, כשכבר ברור לכם מה אתם מחפשים. בקטעי הבנת הנקרא התחילו מהשאלות שמכוונות לשורה או לפסקה מסוימת ("שאלות שורה"), ורק אחר כך עברו לשאלות הכלליות. ככה תחסכו זמן על קריאה כללית מיותרת, ותיגשו ישר לתשובות בטקסט.
📌 שימו ♥ למילות הקישור
כמעט כל החלקים בפרק המילולי מחייבים אתכם לשים לב למילות הקישור במשפט. זכרו שמילה אחת, כמו "אילו" או "למרות", יכולה להפוך את כל משמעות המשפט. בשאלות האלו הסוד הוא לשים לב לפרטים הקטנים – עצרו בכל מילה מקשרת או פסיק, וחשבו מה הקשר הלוגי בין שני החלקים – סיבה ותוצאה? ניגוד? תנאי? זה בדיוק מה שהמבחן הפסיכומטרי בוחן: אם אתם מבינים את ההיגיון, לא רק את המילים.
רוצים לבדוק כמה אתם יודעים? הכנו לכם מדריך מילות קישור בעברית.
📌 שפרו את העברית האקדמית שלכם
אם אתם רוצים לראות שיפור אמיתי בעברית שלכם, אתם צריכים לא רק לשנן רשימות מילים, אלא פשוט לקרוא. קריאת טקסטים רבים לאורך זמן תשפר את קצב הקריאה שלכם, את מהירות העיבוד וההבנה שלכם ואת היכולת לזהות פרטים בתוך הטקסט – בדיוק מה שהפרק המילולי בוחן. הקדישו זמן לקריאת טקסטים אקדמיים ומאמרים – זה ישפר משמעותית את הבנת הנקרא ואת אוצר המילים שלכם.
מוכנים להתחיל לתרגל?
מצאו את זוג המילים שהיחס ביניהן הוא הדומה ביותר ליחס שבין המילים המודגשות:
תשובה נכונה!
טעות
טעות
טעות
התשובה הנכונה היא (1).
שלב א' - בניית משפט הקשר: הקשר כאן עוסק באיכות ביצוע הפעולה.
משפט הקשר: רפרף = ביצע את פעולת הקריאה באופן קל, שטחי או לא יסודי.
שלב ב' - פסילת מסיחים והחלטה:
❌ תשובה (2) - מלכודת הכמות: טעם זה אכל מעט. כאן מדובר בכמות (כמה אכלתי), בעוד שהשאלה עוסקת באיכות (איך קראתי).
❌ תשובה (3) - מלכודת הגרימה: הרקיד זה גרם למישהו אחר לבצע את הפעולה. יחס שונה לגמרי.
❌ תשובה (4) - מלכודת התהליך: קיפול הוא שלב מקדים או חלק מפעולת האריזה, הוא אינו מתאר אריזה "שטחית".
שלוש התשובות האלה לא נכונות, מה שאומר שהתשובה הנכנה היא (1).
💡טיפ: המרכז הארצי אוהב לבלבל בין יחסי איכות (ביצוע שטחי) לבין יחסי כמות (מעט/הרבה). כשאתם בונים משפט קשר, שאלו את עצמכם: האם זה "איך עשיתי" או "כמה עשיתי"?
מחקר שבדק את השפעתם של מגיני ברכיים על רצים מצא כי בקרב רצים הנוהגים להשתמש במגינים אלו הופיעו יותר פציעות ברכיים מאשר אצל רצים שאינם משתמשים בהם. מסקנת החוקרים הייתה שמגיני הברכיים מחלישים את המפרק ולכן גורמים לפציעות. יצרן המגינים טען שהשימוש במגינים אינו גורם לפציעות, והציע הסבר חלופי לממצאי המחקר.
איזה מן ההסברים הבאים הוא המתאים ביותר להיות הסבר זה?
תשובה נכונה!
טעות
טעות
טעות
שלב א' – בואו נבין את הנתונים:
שלב ב' – בואו נראה אילו תשובות אפשר לפסול:
❌ תשובה (2): "רצים המשתמשים במגינים נוטים להתאמן בתדירות גבוהה יותר"
זה לא הסבר שיצרן היה מציע. אם משתמשי המגינים מתאמנים יותר כי הם סומכים על המגינים – זה אומר שהמגינים נותנים תחושת ביטחון, שמובילה לפציעות. זה עדיין מאשים את המוצר בעקיפין. לכן התשובה שגויה.
❌ תשובה (3): "חלק מהפציעות שדווחו במחקר היו פציעות קלות"
זה לא מסביר את ההבדל בין הקבוצות. גם אם היו פציעות קלות, עדיין יש יותר פציעות אצל משתמשי המגינים. חומרת הפציעות לא משנה את העובדה שיש יותר מהן. כלומר גם התשובה הזו שגויה.
❌ תשובה (4): "מחקרים אחרים הראו שמגיני ברכיים יעילים"
זה לא הסבר לממצאי המחקר הנוכחי. לומר "מחקרים אחרים מראים משהו אחר" לא מסביר למה המחקר הזה מצא מה שמצא. היצרן צריך להסביר את הממצאים, לא להתעלם מהם. גם התשובה הזו שגויה.
נשארנו עם תשובה (1): "רק רצים שכבר סובלים מבעיות ברכיים... בוחרים להשתמש במגינים מראש"
זו סיבתיות הפוכה: הפציעות (או הנטייה אליהן) גורמות לשימוש במגינים, ולא להפך. אם אנשים עם בעיות קיימות הם אלו שבוחרים להשתמש במוצר, ברור שנמצא אצלם יותר פציעות – אבל המגינים לא אשמים. לכן התשובה הנכונה היא (1). ✅
💡טיפ: זכרו – מתאם וסיבתיות הם לא אותו הדבר!
בשאלות מחקר, כשהחוקרים קובעים ש-A גורם ל-B, חפשו תשובה שמראה:
💡טיפ בונוס: אם מצאתם תשובה שמסבירה למה הקבוצה שנחקרה הייתה "בעייתית" עוד לפני שהתחיל המחקר – זו כמעט תמיד התשובה הנכונה!
בחרו את הצירוף המשלים את המשפט הבא באופן הנכון ביותר:
טעות
תשובה נכונה!
טעות
טעות
שלב א' - פירוק המשפט לחלקים. לפני שבודקים תשובות, נפרק את המשפט:
חלק 1: דנה מחזיקה בדעה מסוימת לגבי "ידע הוא כוח"
מילת קישור: [_____] שמעה הרצאה...
חלק 2: היא [_____] בנכונות דעתה
המפתח: מילת הקישור תקבע את היחס בין שני החלקים!
שלב ב' - נציב את התשובות ונבדוק:
❌ תשובה (1): "דנה חושבת שהקביעה נכונה תמיד. אף ש-שמעה שעודף מידע עלול להזיק, היא הטילה ספק בנכונות דעתה."
המשפט יוצא לא הגיוני. "אף ש-" היא מילת ניגוד – היא מרמזת על תוצאה מפתיעה ולא צפויה. אם דנה שמעה משהו שסותר את דעתה ("מידע עלול להזיק"), התוצאה הצפויה היא שהיא תטיל ספק. אבל "אף ש-" דורשת תוצאה הפוכה מהצפוי. לכן תשובה (1) נפסלת.
✅ תשובה (2): "דנה חושבת שהקביעה נכונה תמיד. אף ש-שמעה שעודף מידע עלול להזיק, היא לא הטילה ספק בנכונות דעתה."
המשפט יוצא הגיוני באופן מושלם. דנה חושבת שידע = טוב, והיא שמעה משהו שסותר את דעתה ("מידע עלול להזיק").
"אף ש-" = ניגוד → מצפים לתוצאה מפתיעה
לא הטילה ספק = נשארה בדעתה למרות המידע הסותר
זה בדיוק המבנה הנכון: ניגוד + תוצאה לא צפויה!
לכן (2) היא התשובה הנכונה.
💡טיפ לחיסכון בזמן: אפילו שההוראות אומרות "למצוא את התשובה המתאימה ביותר", זכרו: יש רק תשובה אחת נכונה לכל שאלה מבחינה לוגית. אל תבזבזו זמן יקר בקריאה של כל המשפט מחדש עם כל תשובה ותשובה. התמקדו במילות הקישור – הן ה"תמרורים" של המשפט:
"אף ש-" / "למרות" = ניגוד (התוצאה הפוכה מהצפוי)
"לכן" / "אין פלא ש-" = המשכיות (התוצאה צפויה)
ברגע שמצאתם תשובה שעובדת – סמנו והמשיכו הלאה! אין טעם לבזבז זמן יקר על בדיקת שאר התשובות.
קראו את הקטע ולאחר מכן ענו על השאלות:
היפותזת "היחסיות הלשונית", שגובשה בראשית המאה ה-20, טענה כי השפה שבה אדם מדבר אינה רק כלי להבעת מחשבות, אלא היא הגורם המעצב ומגביל את אופן תפיסתו את המציאות. לפי גישה זו, דוברי שפות שונות חווים את העולם באופנים שונים בתכלית. ואולם, החל משנות ה-60 של המאה הקודמת, החלה להתגבש בקרב חוקרים הסכמה כי העדויות שסיפקו הוגי היפותזה זו היו אנקדוטליות בלבד וחסרו בסיס מחקרי איתן.
במקום גישה זו, עלתה קרנה של הגישה ה"אוניברסליסטית", שגרסה כי תהליכי החשיבה האנושיים הם מולדים וזהים אצל כל בני האדם, ללא קשר לשפתם. המצדדים בגישה זו טענו כי המבנה הלוגי של המוח קודם לשפה, וכי זו משמשת רק כמעטפת חיצונית למושגים קיימים. עם זאת, גם הם התקשו להסביר מדוע קיימים הבדלים כה עמוקים באופן שבו תרבויות שונות מקטלגות תופעות יסוד.
כיום, מדענים קוגניטיביים רבים בוחנים מחדש את רעיונות היחסיות הלשונית, ותמיכה בהם מגיעה, באופן מפתיע, דווקא מניסויים מבוקרי מעבדה. החוקרים הראו כי דוברי שפות שבהן אין מילים נפרדות לצבע ה"כחול" וה"ירוק" מתקשים להבחין בין גוונים אלו במבחני תפיסה מהירים, בעוד דוברי שפות המבחינות ביניהם מבצעים את המשימה בקלות. ממצאים אלו רומזים כי השפה אכן מותירה עקבות באופן שבו המוח מעבד מידע חזותי.
במה הייתה נעוצה חולשתה של היפותזת היחסיות הלשונית המקורית? (על פי הפסקה הראשונה)
טעות
תשובה נכונה!
טעות
טעות
בואו ננתח את התשובות:
❌ תשובה (1): "התמקדה רק בתהליכי חשיבה מולדים"
זו טענה של הגישה האוניברסליסטית (פסקה שנייה), לא של היחסיות הלשונית (זו מלכודת קלאסית), ולכן התשובה נפסלת.
❌ תשובה (3): "השפה היא רק מעטפת חיצונית למחשבה"
גם זו טענה של הגישה האוניברסליסטית (שורה 7-8). היחסיות הלשונית טענה בדיוק ההפך. גם התשובה הזו נפסלת.
❌ תשובה (4): "לא הכירה בקיומם של הבדלים בין תרבויות"
להפך! היחסיות הלשונית דווקא כן הכירה בהבדלים – היא טענה שדוברי שפות שונות "חווים את העולם באופנים שונים". גם תשובה זו נפסלת.
תשובה (2): "היא לא בוססה על ראיות מחקריות משכנעות"
התשובה הזו נמצאת ישירות בטקסט (שורות 4-5): החוקרים הסכימו שהעדויות "היו אנקדוטליות בלבד וחסרו בסיס מחקרי איתן". כלומר התשובה הנכונה היא (2).✅
מה מהבאים מסביר בצורה הטובה ביותר את השימוש במילים "באופן מפתיע" (בפסקה השלישית)?
טעות
תשובה נכונה!
טעות
טעות
בואו ננתח את התשובות:
❌ תשובה (1): "מדענים קוגניטיביים נוטים לתמוך בגישה האוניברסליסטית"
הטקסט לא אומר שמדענים קוגניטיביים "נוטים" לתמוך באוניברסליזם. זו הנחה שלא מופיעה בקטע, ולכן תשובה זו נפסלת.
❌ תשובה (3): "קשה היה לצפות שתימצא עדות להבדלים"
ההפתעה אינה מעצם קיום ההבדלים (כולם ידעו שיש הבדלים), אלא מאופן הגילוי - ניסויי מעבדה. אפשר לפסול תשובה זו.
❌ תשובה (4): "הניסויים הוכיחו כי השפה אינה משפיעה"
ההפך הוא הנכון – הניסויים הראו שהשפה כן משפיעה על עיבוד המידע, ולכן נפסול את התשובה.
✅ תשובה (2): "התמיכה בתיאוריה מגיעה מתחום שבעבר נחשב למנוגד לה"
ההפתעה נובעת מהניגוד: היחסיות הלשונית נדחתה כי חסרה בסיס מחקרי (פסקה 1). עכשיו, דווקא ניסויי מעבדה מבוקרים - הכלי המדעי ביותר - תומכים בה.
זהו "סיבוב הפרסה", שמופיע בהרבה שאלות בפסיכומטרי – הרגע שבו הכותב עובר מהצגה לביקורת או לגישה חלופית. ברוב הטקסטים תופיע מילה כמו "ואולם", "אלא ש-" או "עם זאת" אחרי הצגת התיאוריה הראשונית. במקרה שלנו:
"ואולם" (אמצע הפסקה הראשונה) – מסמן את המעבר לביקורת על היחסיות הלשונית
"עם זאת" (סוף הפסקה השנייה) – מסמן את החולשה של הגישה האוניברסליסטית
"כיום" (תחילת הפסקה השלישית) – מסמן את התפנית החדשה
💡טיפ: סמנו לעצמכם את מילות המעבר האלה בזמן הקריאה - הן יעזרו לכם לענות על שאלות על מבנה הקטע ועל דעת הכותב במינימום זמן.
פרק החשיבה המילולית כתובים בעברית. עם זאת, לעיתים רחוקות מופיעות מילים בלועזית שהשתרשו בעברית, כמו 'קונספט' או 'פרוצדורה'.
הפרק הראשון בבחינה הפסיכומטרית הוא מטלת החיבור, אבל מלבד מטלת הכתיבה, סדר הפרקים בבחינה הוא אישי ומשתנה בין נבחן לנבחן.
כן. אין דרך לדעת אילו מהפרקים הם פרקי פיילוט במבחן, ולכן כדאי להתייחס לכל פרק במבחן כאילו הוא פרק שתקבלו עליו ציון.
במקרה הזה כדאי לסמן לעצמכם את המילה ולנסות להבין אותה מההקשר.
לא. הציון בפרקי החשיבה המילולית מתבסס על מספר התשובות הנכונות בלבד. לכן גם אם אתם לא יודעים את התשובה, כדאי לנחש - יש סיכוי של 25 אחוזים שהניחוש שלכם הוא התשובה הנכונה.
כן – בהחלט. קפיצה לתשובה בלי טיוטה היא אחת הטעויות הנפוצות ביותר. תמיד תקפידו לרשום את נתוני השאלות: גם כמה שורות קצרות של נתונים מסודרים יכולות לעשות את ההבדל. את הטיוטה שלכם לא קוראים – היא בשבילכם, כדי שתוכלו לעבוד באופן מסודר ולא להתבלבל.
בפרק החשיבה המילולית אומנם אין חלק שמוקדש לפירוש מילים, אבל העושר הלשוני שלכם עדיין נבחן במטלת הכתיבה. בנוסף, גם בשאלות ובקטע הבנת הנקרא עלולות להיות מילים שתצטרכו להבין את הפירוש שלהן כדי לפתור את השאלה, ולכן לא כדאי לוותר על הרחבת אוצר המילים.
בפרק המילולי יש 23 שאלות שעליכם לפתור ב-20 דקות. זה אומר שיש לכם כ-52 שניות בממוצע לשאלה. ניהול זמן נכון הוא המפתח להצלחה, ובמכון נועם נתרגל אתכם לזהות תוך שניות את סוג השאלה ואת דרך הפתרון המהירה ביותר.