5 מיתוסים על מבחני המחוננים שכדאי להכיר

הרבה הורים חושבים שאם הילד שלהם נכשל בשלב א', אין לו שום אפשרות להמשיך בתהליך איתור המחוננים. בפועל, זה לא תמיד נכון. אם אתם מרגישים שילדכם לא הביא לידי ביטוי את יכולותיו בשלב א', אתם יכולים לבקש שיאפשרו לו לגשת לשלב ב'. כל מה שאתם נדרשים לעשות הוא להגיש בקשה לבחינה בשלב ב' בפורטל ההורים באתר משרד החינוך, והוועדה הרלוונטית תבחן את הבקשה.  

אם כבר הזכרנו את שלב ב', חשוב שתדעו שילדים שלא עוברים את מבחן שלב ב', יכולים לגשת אליו פעם נוספת. בסך הכול, במהלך שנות הלימודים בבית הספר היסודי, אפשר לגשת אליו פעמיים (במגזר היהודי בין כיתות ב'-ד', ובמגזר הערבי בין כיתות ג'-ה').

הבעיה העיקרית עם המיתוס הזה היא הקביעה הנחרצת. האם יש ילדים שלא מתכוננים למבחן ובכל זאת עוברים אותו? כן. אבל מכאן ועד הקביעה שלא צריך להתכונן, יש מרחק גדול מאוד. מבחן המחוננים הוא לא מבחן רגיל מהרבה מאוד בחינות, והוא מציב כמה אתגרים ייחודיים שעלולים להקשות גם על ילדים מוכשרים מאוד. ריכזנו לכם כמה מהעיקריים שבהם:

• חוסר היכרות עם הפורמט: המבחן כולל שאלות שילדים רבים לא פוגשים בבית הספר – כמו חידות בציורים, אי-שוויונות, מטריצות צורניות או אנלוגיות מילוליות. כשילד לא מכיר את פורמט המבחן, חלק גדול מהזמן שלו מושקע בפענוח המשימה במקום בפתרון עצמו, מה שמשפיע על הביצועים שלו.
• לחץ טבעי: המבחן בשלב א’ הוא לרוב המבחן הרשמי הראשון שהילדים עוברים, ובשלב ב’ הם גם נבחנים בסביבה לא מוכרת עם משגיחים זרים. ילד שהתכונן למבחן יגיע רגוע, ויוכל למצות את היכולות שלו גם בנסיבות האלו.
• מבחן יחסי – תחרות קשה: חשוב לזכור שהמבחן הוא יחסי ונבחנים בו עוד הרבה תלמידים חכמים ומוכשרים. רבים מהם מתכוננים לבחינה, ולכן אם תסתמכו רק על הכישרון הטבעי של הילד שלכם, הוא עלול למצוא את עצמו בעמדת נחיתות – גם אם יש לו פוטנציאל גבוה.

הורים רבים חוששים שאם הילד או הילדה שלהם לא יאותרו כמחוננים בבית הספר היסודי, לא תהיה להם הזדמנות נוספת. האמת היא שיהיו עוד הזדמנויות: בכיתה ו', לקראת המעבר לחטיבת הביניים, משרד החינוך מקיים סבב איתור נוסף, וכל מי שמעוניינים להתקבל לתוכנית למחוננים, יכולים להיבחן בו. סבב האיתור הזה נותן לילדים שלא אותרו בעבר הזדמנות נוספת, ובמקרים רבים הם ניגשים אליו בשלים יותר – מבחינה קוגניטיבית וגם מבחינה רגשית – מה שמאפשר להם לשקף את יכולותיהם טוב יותר מבעבר.

למעשה, גם המבחן בכיתה ו' הוא לא ההזדמנות האחרונה – אם ילדכם לא יאותר גם בסבב הזה, תהיה לו אפשרות להיבחן עוד פעם אחת עד כיתה ט', לפני המעבר לבית הספר התיכון.

מבחני האיתור לא בודקים בקיאות בחומר שנלמד בבית הספר, אלא את אופן החשיבה של הילדים: האם הם מצליחים לזהות דפוסים, ולהבין כללים חדשים, איך הם מתמודדים עם שאלות מאתגרות ועוד. לכן, לא תמיד יהיה קשר בין הציונים בבית הספר לפוטנציאל המחוננות של הילדים. 

יש ילדים בעלי פוטנציאל גבוה, שמקבלים ציונים נמוכים בבית הספר בגלל בעיות קשב, ביישנות או חוסר עניין בחלק מהמקצועות. אז אל תיתנו לציונים להרתיע אתכם ולגרום לכם שלא להגיש את הילד או הילד למבחן המחוננים - מבחני המחוננים נועדו לגלות את היכולות שלא תמיד מתגלות בבית הספר.

הרבה הורים מניחים שאם הילד או הילדה שלהם אותרו כמחוננים, הם אוטומטית צריכים לעבור לכיתת מחוננים. בפועל, האיתור פשוט פותח בפניכם שתי אפשרויות: השתלבות בכיתת מחוננים, שבדרך כלל מצריכה מעבר לבית ספר שיש בו כיתה כזו, או יום שליפה שבועי במרכז העשרה, שמאפשר לילד או לילדה להמשיך ללמוד בכיתה הרגילה ולצאת ליום העשרה פעם בשבוע.

הבחירה בין שתי המסגרות היא אישית לגמרי, וחשוב שתתאים לאופי של הילד או הילדה שלכם ולמה שנכון עבורם. ילדים רבים לא מעוניינים לעזוב את הכיתה ואת החברים שלהם, ולכן יום השליפה יתאים להם הרבה יותר. חשוב שתזכרו שמיצוי הפוטנציאל תלוי לא רק באתגרים הלימודיים, אלא גם בתחושת הביטחון, השייכות והאיזון הרגשי. המסגרת הנכונה היא זו שתאפשר לילד או לילדה שלכם להתפתח בצורה מלאה - לימודית ורגשית - בהתאם לצרכים שלהם ושלכם.