פרק החשיבה המילולית בפסיכומטרי
רבים חושבים שפרק החשיבה המילולית קל יותר מהאחרים, אבל האמת היא שהוא פרק מאתגר מאוד, בעיקר בגלל מגבלת הזמן.
היי, אני רוני, מנהלת צוות ההדרכה ומפתחת הכנות לפסיכומטרי. ובעמוד הזה ריכזתי לכם את כל מה שתצטרכו לדעת לפני שאתם ניגשים לפרק החשיבה המילולית:
✔️ הנושאים בפרק המילולי
✔️ המשקל של חשיבה מילולית בציון הפסיכומטרי
✔️ טיפים ואסטרטגיות לפתרון מהיר ויעיל
✔️ שאלות לדוגמא עם הסברים מהצוות המקצועי שלנו
מהו פרק החשיבה המילולית?
פרק החשיבה המילולית הוא אחד משני המרכיבים של תחום החשיבה המילולית, ששווה 40% מציון הפסיכומטרי כולו. הרכב הציון המילולי:
- פרקי חשיבה מילולית – 75% מהציון
- מטלת כתיבה (חיבור) – 25% מהציון
בפרק המילולי נבחנים כישורי השפה, יכולת הבנת הנקרא והעושר הלשוני שלכם. בפרק יופיעו שאלות מ-4 סוגים שונים: אנלוגיות, שאלות הבנה והסקה, השלמת משפטים והבנת הנקרא. בכל פרק של חשיבה מילולית מופיעות 23 שאלות, ועליכם לפתור אותן ב-20 דקות בלבד – כלומר 52 שניות לשאלה.
| נושא השאלה | מספר שאלות | מה בודקים? |
|---|---|---|
| אנלוגיות | 6 שאלות | יכולת הגדרת קשרים מדויקים בין מילים |
| הבנה והסקה | 8-9 שאלות | לוגיקה, פסילת תשובות, והסקה מתוך נתונים |
| השלמת משפטים | 3 שאלות | זיהוי קשרים לוגיים ומילות קישור בתוך משפט |
| הבנת הנקרא | 5-6 שאלות | ניתוח קטע קריאה אקדמי ומציאת רעיונות מרכזיים |
שימו ♥! במבחן יהיו לכם בדרך כלל שני פרקים מילוליים, אבל יכול להיות שתיתקלו גם בפרק שלישי, שיהיה פרק פיילוט, ולא ישפיע על הציון שלכם. אתם לא תדעו מה מהם הוא פרק הפיילוט, ולכן חשוב להתייחס לכל פרק כאילו הוא עם ציון.
מבנה הפרק המילולי
בכל פרק מילולי תפגשו 4 סוגי שאלות, שיופיעו בדרך כלל בסדר קושי עולה (פרט להבנת הנקרא):
- אנלוגיות (6 שאלות): בשאלות אלה מוצג זוג מילים בעל קשר מסוים. עליכם יהיה לאתר את הקשר הזה, ולבחור את התשובה שבה מופיע זוג מילים שמקיים את אותו הקשר, או את הקשר הדומה לו ביותר. שאלות אלה בודקות את היכולת להגדיר במדויק את הקשר בין משמעויות המילים, ולזהות את אותו הקשר בזוג מילים נוסף.
💡טיפ: אחת הדרכים הכי טובות להתמודדות עם השאלה היא לבנות "משפט קשר" פשוט ומדויק שמנטרל את המסיחים. בשאלה לדוגמא בהמשך העמוד תראו איך עושים את זה. - שאלות הבנה והסקה (9-8 שאלות): קיימים כמה סוגים שונים של שאלות הבנה והסקה, שבהן ייתנו לכם מידע כלשהו, ואתם תצטרכו לענות על השאלה בהתאם לנתונים. בכל השאלות נבדקת היכולת שלכם לעבד מידע מורכב, לנתח אותו ולהסיק ממנו מסקנות. בחלק הזה תצטרכו להשתמש בלוגיקה ופסילת תשובות שגויות. (האם זה מודגם בשאלה לדוגמא???)
- השלמת משפטים (3 שאלות): אתם תקבלו משפט שחלקים ממנו חסרים, ועליכם יהיה לבחור את התשובה שמשלימה את המשפט בצורה הגיונית. שאלות אלה בודקות את היכולת לזהות קשרים לוגיים במשפט ובין חלקיו השונים, לצד הבנת הנקרא וריכוז. השאלות בוחנות שליטה במילות קישור (שמקיימות קשר של ניגוד, תנאי, סיבה ותוצאה וכו').
💡טיפ: עצרו בכל מילת קישור ובדקו אם היא משנה את ה"כיוון" של המשפט (חיוב או שלילה). (האם זה מודגם בשאלה לדוגמא???) - הבנת הנקרא (6-5 שאלות): בחלק זה תקבלו קטע קריאה אקדמי בנושאים מגוונים (כמו מדע, היסטוריה או פילוסופיה) ואחריו שאלות. חלק מהשאלות כלליות, ועוסקות ברעיון המרכזי של פסקה כלשהי או של הקטע כולו, וחלקן ממוקדות בפרט מסוים שמופיע בקטע, או במשמעות של מילה מסוימת. השאלות בוחנות הבנת רעיונות מתוך טקסט, זיהוי קשרים בין פסקאות והבנת פרטים ספציפיים.
💡טיפ: אל תקראו באופן פסיבי. הקריאה שלכם צריכה להיות ממוקדת מטרה, שחוסכת דקות יקרות. בשאלה לדוגמא בהמשך העמוד נראה לכם איך עושים את זה.
השאלות מופיעות בסדר קושי עולה בתוך כל נושא, כלומר מהשאלות הקלות אל הקשות – חוץ מהשאלות של הבנת הנקרא, שמסודרות לפי סדר הופעת המידע בקטע הקריאה. קושי הוא יחסי, אז יכול להיות שבשבילכם מה שנחשב קשה יהיה קל, או להפך – אבל זכרו שבאופן עקרוני רמת השאלות עולה ככל שתתקדמו בפרק. למה זה חשוב לדעת? כי יכול להיות שזה ישפיע על הדרך שבה תעדיפו לגשת לפתרון השאלות.
טיפים לפרק החשיבה המילולית
בפרקי החשיבה המילולית לא מספיק לדעת עברית – צריך להבין לוגיקה, לזהות יחסים בין רעיונות ולדעת לנהל נכון את הזמן. הנה כמה נקודות למחשבה שיסייעו לכם לגבש את הגישה שמתאימה לכם:
📌 אתם לא חייבים לעבוד לפי סדר השאלות בפרק. מומלץ שתתחילו מהשאלות שתוכלו לסיים הכי מהר – ולדעת יחסית בביטחון שעניתם עליהן נכון – ולשמור את הזמן והאנרגיה לשאלות שדורשות יותר זמן ומאמץ. למשל: שאלות 16 ו-17 בפרקי ההבנה והסקה כמעט תמיד ארוכות ודורשות ניתוח מעמיק, אז עדיף לשמור אותן לסוף הפרק.
שיטת העבודה היא אינדיבידואלית – תבדקו עם עצמכם באילו תחומים אתם חזקים ואיזו דרך פתרון הכי תתאים לכם.
📌 רוצים לשפר את העברית שלכם? תקראו בעברית. אם אתם רוצים לראות שיפור אמיתי לאורך זמן, כדאי לכם לא רק לשנן רשימות מילים, אלא פשוט לקרוא. הקריאה לא רק תעשיר את אוצר המילים שלכם, אלא גם תשפר את שטף הקריאה, את מהירות העיבוד ואת היכולת לזהות משמעות בין השורות – בדיוק מה שהפרק המילולי מודד. הקדישו זמן לקריאת טקסטים אקדמיים ומאמרי דעה. זה ישפר משמעותית את הבנת הנקרא ואת אוצר המילים שלכם.
הנה כמה מאמרים שתוכלו לקרוא כדי לשפר את העברית האקדמית שלכם.
📌 המפתח הוא במילות הקישור:
בשאלות המילוליות, מילת קישור אחת ("אילו", "למרות") יכולה להפוך את כל משמעות המשפט. למדו לזהות אותן בשבריר שנייה.
📌 אל תשאירו שאלה ריקה:
זכרו שאין קנס על טעויות. השתמשו בפסילת תשובות כדי לבצע ניחוש מושכל ולהגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם.
טיפים להשלמת משפטים + אנלוגיות
בשאלות האלו הסוד הוא לשים לב לפרטים הקטנים – לפעמים מילה אחת משנה את כל המשמעות של המשפט. עצרו בכל מילה מקשרת או פסיק, וחשבו מה הקשר בין שני החלקים – סיבה ותוצאה? ניגוד? תנאי? זה בדיוק מה שהמבחן הפסיכומטרי בוחן: אם אתם מבינים את ההיגיון, לא רק את המילים.
📌שימו לב למילות קישור כמו אילו, לולא, אף על פי ש..., למרות – אלו רמזים לוגיים. זה אומר שיש במשפט קשר של ניגוד.
📌אם מדובר באנלוגיות, צרו "משפט קשר" קצר ("היא שתתה כדי לא להרגיש צימאון"), שיעזור לכם להבין את היחס בין המילים. (קבלו הדגמה: ****קישור לשאלה לדוגמא באנלוגיות שמסבירה ומדגימה משפט קשר****)
📌ניחוש מושכל עדיף על בזבוז זמן – פסלו את מה שלא נשמע טבעי בעברית והמשיכו הלאה.
טיפים להבנה והסקה + הבנת הנקרא
כאן מדובר בקריאה ממוקדת מטרה, לא בקריאה ספרותית. אל תקראו את כל הקטע לפני שאתם יודעים מה שואלים – זה פשוט בזבוז זמן. קראו קודם את השאלה ואז את הטקסט, כשכבר ברור לכם מה אתם מחפשים. אם אתם נתקעים, אל תעצרו – המשיכו הלאה ותחזרו אחר כך אם נשאר זמן.
📌התחילו בשאלות שמכוונות לשורה או לפסקה מסוימת ("שאלות שורה"), ורק אחר כך עברו לשאלות הכלליות.
📌סמנו בעיפרון מילות קישור, ניגודים ודוגמאות – זה יעזור לכם להבין את המבנה הלוגי.
📌אל תתעכבו: דקה לשאלה זו מטרה מציאותית; יותר מזה כבר יתחיל לגזול זמן משאלות אחרות.
לא בטוחים איזו שיטה הכי עובדת לכם?
שאלות לדוגמא
באנלוגיות, המפתח להצלחה הוא הגדרת הקשר המדויק בין המילים. בואו נתרגל את שיטת "משפט הקשר" של מכון נועם על שאלה המדמה את רמת הקושי והלוגיקה של הבחינה:
אנלוגיות
מצאו את זוג המילים שהיחס ביניהן הוא הדומה ביותר ליחס שבין המילים המודגשות:
רִפְרֵף : קָרָא
בשאלות הבנה והסקה על מחקרים, עליכם לזהות את ההבדל בין מתאם (שני דברים שקורים יחד) לבין סיבתיות (דבר אחד שגורם לשני). בואו נתרגל:
הבנה והסקה
מחקר שבדק את השפעתם של מגיני ברכיים על רצים מצא כי בקרב רצים הנוהגים להשתמש במגינים אלו הופיעו יותר פציעות ברכיים מאשר אצל רצים שאינם משתמשים בהם. מסקנת החוקרים הייתה שמגיני הברכיים מחלישים את המפרק ולכן גורמים לפציעות. יצרן המגינים טען שהשימוש במגינים אינו גורם לפציעות, והציע הסבר חלופי לממצאי המחקר.
איזה מן ההסברים הבאים הוא המתאים ביותר להיות הסבר זה?
בשאלות השלמת משפטים עם מספר חסרים, המפתח הוא לזהות את מילות הקישור שקובעות את היחס הלוגי בין חלקי המשפט. בואו נתרגל:
השלמת משפטים
בחרו את הצירוף המשלים את המשפט הבא באופן הנכון ביותר:
במשך שנים רבות החזיקה דנה בדעה שהקביעה "ידע הוא כוח" __________. __________ שמעה הרצאה שבה נטען כי עודף אינפורמציה __________ ליכולת קבלת ההחלטות, היא __________ בנכונות דעתה.
הבנת הנקרא
קראו את הקטע ולאחר מכן ענו על השאלות:
היפותזת "היחסיות הלשונית", שגובשה בראשית המאה ה-20, טענה כי השפה שבה אדם מדבר אינה רק כלי להבעת מחשבות, אלא היא הגורם המעצב ומגביל את אופן תפיסתו את המציאות. לפי גישה זו, דוברי שפות שונות חווים את העולם באופנים שונים בתכלית. ואולם, החל משנות ה-60 של המאה הקודמת, החלה להתגבש בקרב חוקרים הסכמה כי העדויות שסיפקו הוגי היפותזה זו היו אנקדוטליות בלבד וחסרו בסיס מחקרי איתן.
במקום גישה זו, עלתה קרנה של הגישה ה"אוניברסליסטית", שגרסה כי תהליכי החשיבה האנושיים הם מולדים וזהים אצל כל בני האדם, ללא קשר לשפתם. המצדדים בגישה זו טענו כי המבנה הלוגי של המוח קודם לשפה, וכי זו משמשת רק כמעטפת חיצונית למושגים קיימים. עם זאת, גם הם התקשו להסביר מדוע קיימים הבדלים כה עמוקים באופן שבו תרבויות שונות מקטלגות תופעות יסוד.
כיום, מדענים קוגניטיביים רבים בוחנים מחדש את רעיונות היחסיות הלשונית, ותמיכה בהם מגיעה, באופן מפתיע, דווקא מניסויים מבוקרי מעבדה. החוקרים הראו כי דוברי שפות שבהן אין מילים נפרדות לצבע ה"כחול" וה"ירוק" מתקשים להבחין בין גוונים אלו במבחני תפיסה מהירים, בעוד דוברי שפות המבחינות ביניהם מבצעים את המשימה בקלות. ממצאים אלו רומזים כי השפה אכן מותירה עקבות באופן שבו המוח מעבד מידע חזותי.
שאלה 1
במה הייתה נעוצה חולשתה של היפותזת היחסיות הלשונית המקורית? (על פי הפסקה הראשונה)
שאלה 2
מה מהבאים מסביר בצורה הטובה ביותר את השימוש במילים "באופן מפתיע" (בפסקה השלישית)?
שאלות נפוצות
פרק החשיבה המילולית כתובים בעברית. עם זאת, לעיתים רחוקות מופיעות מילים בלועזית שהשתרשו בעברית, כמו 'קונספט' או 'פרוצדורה'.
הפרק הראשון בבחינה הפסיכומטרית הוא מטלת החיבור, אבל מלבד מטלת הכתיבה, סדר הפרקים בבחינה הוא אישי ומשתנה בין נבחן לנבחן.
כן. אין דרך לדעת אילו מהפרקים הם פרקי פיילוט במבחן, ולכן כדאי להתייחס לכל פרק במבחן כאילו הוא עם ציון.
במקרה הזה כדאי לסמן לעצמכם את המילה ולנסות להבין אותה מההקשר.
לא. הציון בפרקי החשיבה המילולית מתבסס על מספר התשובות הנכונות בלבד. גם אם אתם לא יודעים את התשובה, כדאי לנחש. אם אתם מנחשים, יש סיכוי של 25% שזו התשובה הנכונה – אז כדאי לנסות.
כן – בהחלט. קפיצה לתשובה בלי טיוטה היא אחת הטעויות הנפוצות ביותר. תמיד תקפידו לרשום את נתוני השאלות: גם כמה שורות קצרות של נתונים מסודרים יכולות לעשות את ההבדל. את הטיוטה שלכם לא קוראים – היא בשבילכם, כדי שתוכלו לעבוד באופן מסודר ולא להתבלבל.
בפרק החשיבה המילולית אומנם אין חלק שמוקדש לפירוש מילים, אבל העושר הלשוני שלכם עדיין נבחן במטלת הכתיבה. בנוסף, גם בשאלות ובקטע הבנת הנקרא עלולות להיות מילים שתצטרכו להבין את הפירוש שלהן כדי לפתור את השאלה, ולכן לא כדאי לוותר על הרחבת אוצר המילים.
בפרק המילולי יש 23 שאלות שעליכם לפתור ב-20 דקות. זה אומר שיש לכם כ-52 שניות בממוצע לשאלה. ניהול זמן נכון הוא המפתח להצלחה, ובמכון נועם נתרגל אתכם לזהות תוך שניות את סוג השאלה ואת דרך הפתרון המהירה ביותר.
לא. הפרק הראשון בבחינה הפסיכומטרית הוא תמיד מטלת הכתיבה, אבל מלבד זאת סדר הפרקים בבחינה הוא אישי ומשתנה בין נבחן לנבחן. ייתכן שהפרק המילולי יופיע ראשון, באמצע או בסוף. לכן חשוב להתכונן מנטלית לכל תרחיש ולא "לחכות" לפרק מסוים.
לא. הציון נקבע אך ורק לפי מספר התשובות הנכונות שסימנתם. לכן, לעולם אל תשאירו שאלה ריקה! אם נגמר הזמן, בצעו ניחוש גורף לכל השאלות שנותרו – לכל ניחוש יש סיכוי של 25% להעלות לכם את הציון.
