החלטתם מה אתם רוצים ללמוד? איזה כיף! טבעי שהשלב הבא שתחשבו עליו יהיה המבחן הפסיכומטרי, אבל שווה לכם לחכות עם זה רגע – אולי אתם בכלל לא צריכים אותו.
בשנים האחרונות יש יותר ויותר מסלולים שמאפשרים קבלה לאקדמיה גם בלי פסיכומטרי. זה כמובן משתנה ממוסד לימודים אחד לאחר, ותלוי במסלול הלימוד שאתם רוצים להגיע אליו, אבל כדאי שתדעו שיש לא מעט אופציות.
אז קבלו 4 דרכים להתקבל ללימודים ללא פסיכומטרי, למי זה רלוונטי ואיך עושים את זה.
יש לכם עוד שאלות? כתבו לי: איקה, ראש תחום אקדמיה
האוניברסיטה הפתוחה פועלת במודל שונה משאר מוסדות הלימוד בישראל - כדי להתחיל ללמוד בה לא תצטרכו תעודת בגרות, וגם לא פסיכומטרי. זה אומר שתוכלו להירשם לקורסים לכל תואר ראשון שתבחרו ללא שום תנאי מוקדם, ומכאן ההישגים שלכם הם שיקבעו את ההתקדמות שלכם בתוכנית. בתוך כך, תידרשו להשלים מספר קורסי חובה שנקבעו מראש, ולהשיג בהם ציונים מינימליים שמוגדרים על ידי האוניברסיטה, כדי להשלים תואר מלא.
📌אפשרות לאפיק מעבר: גם אם תחליטו במהלך הלימודים שאתם מעוניינים להשלים את התואר באחת האוניברסיטאות האחרות, כגון העברית, בן-גוריון או תל אביב, לא תידרשו להציג ציון פסיכומטרי: אתם יכולים להתחיל מללמוד קורסים ראשוניים במדעי החברה, מדעי הרוח או מדעים מדויקים, ואם תעמדו ברף הציונים שנקבע לקורסים הרלוונטיים, תוכלו להגיש מועמדות למעבר לחוגים המקבילים באוניברסיטאות אחרות.
הקושי במסלול הזה הוא העמידה בדרישות האקדמיות של תקופת הלימודים הראשונה: כדי להתקבל ללימודים דרך אפיק מעבר אתם חייבים להשיג ציונים גבוהים במיוחד, ובעצם ממש להצטיין – זה אתגר שלא כולם מצליחים בו.
אחת הדרכים המרכזיות להימנע מפסיכומטרי היא קבלה על סמך ציוני הבגרות בלבד. בדרך כלל הדרישה היא לממוצע בגרויות של 103 ומעלה, והדרישות ותנאי הקבלה כמובן משתנים ממקום למקום וממסלול למסלול.
בחלק מהאוניברסיטאות יש אפשרות להתקבל ללימודים ללא פסיכומטרי. האפשרות הזאת קיימת בחוגים מסוימים - ברוב המקרים במדעי הרוח ובחלק ממדעי החברה, ולעיתים גם במספר מצומצם של מסלולים נוספים, בהתאם לשנה ולביקוש. בנוסף, היא תחייב אתכם להציג ממוצע בגרות משוקלל (כולל בונוסים על מקצועות מוגברים) גבוה מאוד.
📒באוניברסיטה העברית תוכלו להתקבל לחוגים מסוימים על סמך תעודת בגרות בלבד. בשנים האחרונות האפשרות הזו קיימת בעיקר בחוגים מתחום מדעי הרוח ובחלק מחוגי מדעי החברה, למשל היסטוריה, פילוסופיה, לשון עברית, ספרות, סוציולוגיה וגיאוגרפיה. הקבלה על סמך בגרות בלבד רלוונטית למועמדים עם ממוצע בגרות של כ-105, ולעיתים אף גבוה מכך. בנוסף נדרשת עמידה בדרישות החוג, כמו ציונים ספציפיים באנגלית ובמקצועות חובה לחוג.
📒בחלק מהחוגים באוניברסיטת בן-גוריון יש בשנים האחרונות אפשרות להגיש מועמדות גם בלי פסיכומטרי, וההכרעה מתבססת על ציוני הבגרות. האפשרות הזו רלוונטית בעיקר בחוגים מתחומי מדעי הרוח והחברה, כמו היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, גיאוגרפיה ולימודי המזרח התיכון. מועמדים שמתקבלים במסלול זה, מגיעים לרוב עם ממוצע בגרות של 103 ומעלה, ולעיתים נדרשים לעמוד גם בדרישות נוספות של החוג, כמו ציוני סף באנגלית או במקצועות רלוונטיים אחרים.
📒גם באוניברסיטת תל אביב פועלים בשנים האחרונות מסלולי קבלה ייעודיים שמאפשרים קבלה ללא פסיכומטרי על בסיס ציוני הבגרות, בעיקר בחוגים ממדעי הרוח והחברה כגון היסטוריה, פילוסופיה, ספרות ולימודי תרבות. הקבלה מותנית בציוני בגרות גבוהים במיוחד, בדרך כלל בטווח של כ-105–110 לאחר שקלול בונוסים, ובהתאם לדרישות פנימיות של החוג, כמו ציונים מסוימים במקצועות חובה לחוג או באנגלית.
במכללות רבות קיימת אפשרות להתקבל לתואר ראשון ללא פסיכומטרי, בהסתמך על תעודת בגרות מלאה ודרישות פנימיות של כל מסלול:
📒המכללה האקדמית תל אביב–יפו מאפשרת קבלה ללא פסיכומטרי לחוג לכלכלה וניהול, למי שיש בגרות מלאה, לרוב עם 4 יחידות אנגלית ו-3 או 4 יחידות מתמטיקה, בהתאם לחוג.
📒גם לקריה האקדמית אונו אפשר לעיתים להתקבל ללא פסיכומטרי, בחוגים כמו משאבי אנוש ומדעי ההתנהגות. תנאי הקבלה כוללים בגרות מלאה בממוצע 96 ומעלה ועמידה בדרישות האנגלית של החוג, ולעיתים ראיון קבלה.
📒גם המכללה האקדמית ספיר מאפשרת קבלה ללא פסיכומטרי לחוג לעבודה סוציאלית, על בסיס בגרות מלאה בממוצע 96 ומעלה ודרישות מקצועיות שנקבעות על ידי החוג.
📒במכללת תל חי ובמכללה האקדמית אשקלון הקבלה למגוון רב של חוגים מבוססת על בגרות מלאה, דרישות אנגלית של החוג, ולעיתים מבחן מיון או ריאיון אישי במקום פסיכומטרי.
📒בחלק מהמכללות, כמו בית ברל, סמי שמעון,מכללת הדסה, HIT ואחוה, אפשר להתקבל באמצעות ריאיון אישי, הצגת בגרות מלאה ומבחן תיל כשלב מיון חלופי לפסיכומטרי.
במסלולי לימוד רבים במוסדות שונים ברחבי הארץ פועלות מכינות קדם אקדמיות, שמחליפות לעיתים את הפסיכומטרי – מכינה היא מסלול לימודי שעושים לפני התואר, ובו לומדים מקצועות בסיס שצריך ללימודים האקדמיים, כמו מתמטיקה, אנגלית וקורסי מבוא בתחום שאליו אתם מכוונים. המכינה יכולה להימשך כמה חודשים או אפילו שנה אקדמית מלאה, תלוי במוסד ובמסלול. אם תסיימו בהצלחה את המכינה ותגיעו לציוני הסף שנקבעים מראש לכל מסלול לימודים, תוכלו להתקבל לתואר ללא פסיכומטרי.
חשוב לדעת שאפיקי מעבר ומכינות הם בדיוק לא קיצור דרך – בשני המקרים מדובר בתקופת לימודים לכל דבר ועניין, עם דרישות אקדמיות ברורות ורף ציונים שצריך לעמוד בו. עם זאת, אם אתם חושבים שתתקשו להתכונן לפסיכומטרי, אבל יודעים שאתם מסוגלים להתמודד עם לימודים אקדמיים לאורך זמן – זה יכול להיות מסלול ריאלי בשבילכם, שיאפשר לכם להיכנס לאקדמיה בדרך אחרת.
קבלה ללימודים אקדמיים מעל גיל 30 אפשרית לעיתים במסלולים ייעודיים, שבהם תנאי הקבלה שונים מהמסלול הרגיל, ונשענים פחות על ציונים מהעבר ויותר על יכולת אקדמית בהווה. למשל: במרכז האקדמי רייכמן, מכללת תל חי ואוניברסיטת בר אילן פועלת תוכנית 30+, המיועדת למועמדים בני 30 ומעלה, ומאפשרת קבלה לתואר ראשון ללא פסיכומטרי. תנאי הכניסה כוללים 12 שנות לימוד, והקבלה לתואר מתאפשרת לאחר סיום מכינה ייעודית, שבה נלמדים מקצועות בסיס ומיומנויות אקדמיות. העמידה בדרישות המכינה מחליפה את דרישות הבגרות והפסיכומטרי.
חשוב לדעת שהקלות גיל לא גורפות – גם מעל גיל 30 חוגים מבוקשים כמו רפואה, מקצועות הנדסה או מדעי המחשב ממשיכים להציב דרישות קבלה גבוהות, ולעיתים קרובות דורשות גם פסיכומטרי. קבלה לאוניברסיטה במסלול כזה תלויה מאוד בבחירת החוג ובמדיניות המוסד באותה שנה.
| מסלול קבלה | מה נדרש מכם? | מה היתרון? | מה החיסרון? |
|
האוניברסיטה הפתוחה |
אין דרישות קבלה מוקדמות | תוכלו להתחיל ללמוד מיד, בלי פסיכומטרי, ואולי גם להתקדם לאפיק מעבר | דורש משמעת עצמית גבוהה וציונים טובים לאורך הדרך |
| קבלה על סמך בגרות בלבד | ממוצע בגרות (כולל בונוסים) של לפחות 103 + דרישות פנימיות של החוג | לא תצטרכו לעשות פסיכומטרי | רלוונטי למעט חוגים והתחרות גבוהה |
| מכינה קדם אקדמית | סיום המכינה בציון שנקבע מראש | לא תצטרכו לעשות פסיכומטרי או מבחן חלופי | תקופת לימודים נוספת שעשויה להיות ארוכה, וכוללת עמידה בדרישות אקדמיות |
| אפיק מעבר | הישגים אקדמיים גבוהים בשנה הראשונה | מאפשר לכם לעבור לאוניברסיטאות מסוימות בלי פסיכומטרי | לא כולם מצליחים לעמוד בדרישות האקדמיות כדי לעבור מסלול |
| קבלה מעל גיל 30 | 12 שנות לימוד + מכינה ייעודית | מאפשר לכם להתקבל גם בלי פסיכומטרי (לפעמים גם בלי בגרות, תלוי במסלול) | לימודים נוספים במכינה עוד לפני התואר |
כשאתם ניגשים לתהליך קבלה לאקדמיה, אל תקבלו החלטה מתוך מחשבה שהפסיכומטרי הוא "טוב" או "רע", אלא תחשבו אם הוא משרת את המטרות האישיות שלכם ואת המסלול האקדמי שבחרתם.
למרות שיש חלופות טובות, הפסיכומטרי עדיין משחק תפקיד מרכזי בקבלה לאקדמיה. חוגים מבוקשים במיוחד, כמו רפואה, הנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטאות, כמעט תמיד דורשים פסיכומטרי כתנאי מרכזי. מעבר לכך, ציון פסיכומטרי גבוה עשוי להשפיע לטובה על קבלת מלגות הצטיינות, והוא גם מספק לכם סיווג לרמת אנגלית בלי שתצטרכו להיבחן במבחן רמה ייעודי. עבור מועמדים רבים, פסיכומטרי הוא עדיין המפתח לתחילת המסלול האקדמי.
הפסיכומטרי אומנם מאתגר ודורש השקעה ולמידה, אבל הוא פותח לכם יותר אפשרויות. הוא גם יכול לחסוך לכם צעדים נוספים וארוכים שנדרשים לקבלה ללא פסיכומטרי, כמו מכינה למשל – גם האופציה הזו דורשת תהליך למידה ארוך, שבסופו תצטרכו להשיג ציונים טובים כדי להתקבל לתואר.
חושבים בכל זאת לעשות פסיכומטרי?
מוסדות מסוימים מציעים מסלולי קבלה חלופיים לפסיכומטרי, שכוללים בדרך כלל ממוצע בגרויות גבוה, ציונים מסוימים במתמטיקה ובאנגלית ולפעמים ראיון קבלה – כמו מכללת הדסה (המרכז האקדמי ירושלים), מכללת אפקה, המכללה האקדמית נתניה, אוניברסיטת חיפה ועוד.
אפשרות אחרת היא ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, מה שיצריך מכם הישגים אקדמיים גבוהים במהלך לימודים.
ברוב האוניברסיטאות זה לא מספיק. המסלולים של קבלה ללא פסיכומטרי מבוססים לרוב על ממוצעים גבוהים יותר, של בין 103–105 לפחות, בנוסף לדרישות החוג הספציפיות. לעומת זאת, בחלק מהמכללות ממוצע בגרויות של 100 יכול להספיק לחוגים מסוימים.
יש מכללות אקדמיות שבהן הקבלה לתואר ראשון מתבצעת ללא פסיכומטרי, כמו בית ברל, סמי שמעון, מכללת הדסה, ספיר, הקריה האקדמית אונו, המכללה האקדמית תל אביב–יפו, מכללת תל חי, המכללה האקדמית אשקלון, HIT, אחוה ועוד. כמעט בכל המכללות תעודת בגרות מלאה היא תנאי סף, וברובן תידרשו לעמוד בתנאים נוספים, כגון מעבר ריאיון, ציונים מסוימים בבגרויות או מבחן תיל.
במקרים מסוימים משרתי מילואים יכולים להתקבל לתואר ראשון ללא פסיכומטרי, דרך מסלולי קבלה ייעודיים בחלק מהמוסדות. במסלולים אלה הקבלה מתבססת על נתוני הבגרות ודרישות החוג.
למשל: באוניברסיטת תל אביב קיימת אפשרות להתקבל לחוג להיסטוריה כללית במסגרת מסלול ייעודי למשרתי מילואים פעילים. במסלול זה אין דרישה לציון פסיכומטרי, והקבלה נבחנת לפי תעודת בגרות מלאה ועמידה בדרישות האנגלית ומקצועות החובה הנדרשים לחוג, אם יש כאלה. המסלול פתוח רק למועמדים שמוגדרים כמשרתי מילואים פעילים, ומספר המקומות בו מוגבל.
יש מועמדים לאוניברסיטה שהציונים שלהם בבגרויות לא משקפים באמת את היכולת שלהם, בגלל נסיבות אישיות, משפחתיות או כלכליות שחוו בתקופת התיכון. תוכנית "ראויים לקידום" נועדה לתת לזה מענה: אפשרות לקבלת ניקוד נוסף, שמאפשר לאוניברסיטאות להתחשב ברקע שממנו הגעתם – ולא רק בציוני הבגרות או הפסיכומטרי. הניקוד לא מחליף את תנאי הקבלה הרגילים, אלא מצטרף אליהם, ויכול לשפר את סיכויי הקבלה, בעיקר במקרים שבהם אתם כבר קרובים לסף. לא מדובר במבחן או מסלול לימודים – אלא בתוכנית שבה אתם יכולים להגיש בקשה לניקוד נוסף (כולל מסמכים המפרטים ומוכיחים את הסיבה לבקשה), ואחרי בחינת הבקשה שלכם תקבלו ניקוד בין 0 ל-60 נקודות, שיתווסף לציונים הקיימים שלכם. כל אוניברסיטה מחליטה אם ואיך להתחשב בניקוד הנוסף, בהתאם לשיקולים שלה ולמסלולי הלימוד השונים. את הבקשה יש להגיש באתר של ראויים לקידום – האגודה לקידום החינוך ירושלים.
בין הפרמטרים שנבדקים: